עולמות נפרדים:)-פרק 50

277 19 7
                                    

מנקודת מבט רותם:
כשהייתי בחדר שלי אחרי שהיינו בסרט החלטתי שנמאס לי מהמשחקים שלו ושאני חייבת לדעת אם הוא ידע שאני זאת שירז.
אבל עכשיו שאמרתי לו את זה ואני שנייה מלחטוף את האגרוף שלו ישירות לפנים שלי,אני מתחילה להבין שזה לא בדיוק הזמן שהייתי צריכה להגיד לו את זה.
״מה קורה פה?״שמעתי את הקול של הזבל הזה שנייה לפני האגרוף.
״כלום,אנחנו מדברים נכון רותם?״הוא שאל אותי בעצבים ושמתי לב שהאגרוף שלו עדיין קרוב לפנים שלי.
״רצית משהו?״שאלתי אותו,מתעלמת ממה שאלרואי שאל אותי לפני שנייה.
״כן,רציתי לדבר איתך״הוא אמר לי והנהנתי,יצאנו מהחדר של אלרואי והתיישבנו בספה.
״תקשיב אושרי,אני לא סובלת אותך ואתה לא סובל אותי וזה לא השתנה אבל רציתי שתדע שלמרות שאתה זה שאמא שלי בחרה בו ואנחנו לא מסוגלים לראות אחד את השנייה אני מפרגנת לכם״אמרתי לו,לא שזה מגיע לו אבל אני אוהבת את אמא שלי ואני רוצה שיהיה לה טוב.
״זה נכון אבל לא על זה רציתי לדבר איתך״הוא אמר לי והסתכלתי עליו לא מבינה.
״מה שרציתי להגיד לך זה שמאור מוסר שהוא לא יוותר עלייך בכזאת קלות״הוא אמר לי ולא הבנתי מה הוא מתערב או מה זה עיניינו.
״זה לא עניינך אושרי אז אל תתערב״אמרתי לו ועליתי לחדר שלי וראיתי את אלרואי יושב על המיטה שלי עם מבט עצבני.
איך לא ראיתי אותו עולה לפה?ומתי הוא הספיק בכלל?הוא פשוט מעצבן אותי אם הוא חושב שהוא יכול לעשות מה שבא לו.
״מה אתה עושה פה?״שאלתי אותו,הוא קם מהמיטה שלי והתקרב אליי.
״ממתי את יודעת שאני אלמוג?״הוא שאל אותי בעצבים ושם את ידו על הצוואר שלי.
״אל תיגע בי״אמרתי לו והעפתי את ידו מצוואר שלי.
״אל תשחקי איתי משחקים ותעני לי״הוא אמר לי וחנק אותי יותר מדי חזק.
״מאותו יום שקבענו את הפגישה״אמרתי לו בלחש וכאב לי הצוואר.
״בגלל זה לא באת,כי ראית אותי שם״הוא צעק עליי וחנק אותי יותר חזק.
״אתה לא מעניין אותי ומה אתה משחק אותה כאילו לא ידעת שזאת אני״אמרתי לו בעצבים וניסיתי להעיף את היד שלו מהצוואר שלי כי ממש כאב לי.
״נראה לך שאם הייתי יודע שאת שירז הייתי מתאהב בך?״הוא שאל אותי בצעקה והעיף אותי לרצפה,החזקתי את צווארי בכאב והוא התקרב אליי.
״את חתיכת כלבה ואני לא אוותר עד שאני אכאיב לך שמעת אותי?״הוא צעק עליי והתקרב אליי.
״אז מה כל הקטע הזה שהיה בנינו זה כדי להכאיב לי?״שאלתי אותו והוא התכופף אליי,מחזיק את פניי בחוזקה.
״את לא מבינה כמה זה כיף לגרום לך לסבול בדיוק כמו שאני סבלתי ממך״הוא אמר לי וחיזק את האחיזה שלו בפניי.
״אני לא עשיתי לך כלום״אמרתי לו,לא מבינה על מה הוא מדבר.
״אל תשחקי אותה תמימה,כי את לא״הוא צעק עליי והעיניים שלו נהיו כהות.
״אני באמת לא יודעת על מה אתה מדבר״אמרתי לו כשהוא העיף לי אגרוף לפנים.
״תעוף ממני כבר״אמרתי לו כשהוא העיף לי עוד אגרוף והאחיזה שלו בפניי לא השתחררה אפילו לשנייה.
״את פשוט חתיכת כלבה ששיחקת בי ככה למרות שידעת שאני אלמוג״הוא אמר לי ושיחרר את פניי,לא הרגשתי את הפנים שלי בכלל הדבר היחיד שהרגשתי זה דם נוזל מפניי.
״הלוואי שתמות אלרואי״צעקתי עליו אבל חטפתי בעיטה בבטן.
״זה יקרה,אבל אחרי שאני אהרוג אותך ואגרום לך לשלם על כל מה שעשית לי מטומטמת״הוא אמר לי ובעט בי בלי הפסקה.
״מה אתה דפוק?״שמעתי מישהו צועק לו ומעיף אותו ממני,לאט לאט הרגשתי איך הנשימה שלי חוזרת אליי.
״היא שירז,אתה מבין שהיא שיקרה לי כל הזמן הזה הזבל הזאת״הוא צעק לו ואני גררתי את עצמי למיטה ונישענתי עלייה.
״אני בחיים לא אוהב מישהי כמוך שמעת?״הוא צעק עליי ובא להתקרב אליי אבל ראיתי שאליאס החזיק אותו.
״בוא אחי אתה חייב להירגע״הוא אמר לו ומשך אותו מחוץ לחדר שלי.
הרמתי את החולצה שלי וראיתי הכל כחול ופתאום התעלפתי.
״היא מתעוררת״שמעתי קול זר ברגע שפתחתי את העיניים.
״איפה אני?״שאלתי את הבחור שהיה לידי.
״את בבית חולים״הוא אמר לי והתיישבתי כמובן בעזרתו.
״מה קרה לי?״שאלתי אותו,אחרי שהודיתי לו על העזרה.
״הביאו אותך לפה במצב בכלל לא טוב והצלחנו להציל אותך״הוא אמר לי ולא הבנתי למה הצילו אותי.
״חבל שהצלתם אותי,לא רוצה להיות כאן״אמרתי לו והסתובבתי לצד השני.
״למה את אומרת את זה?״הוא שאל אותי והתקרב אליי.
״כי אני לא רוצה להיות מוקפת באנשים שהכי שונאים אותי״אמרתי לו.
״אני לא בטוח שאנשים שונאים אותך״הוא אמר לי והסתכל עליו.
״למה אתה אומר את זה?״שאלתי אותו.
״כי יש כאן בחור ואישה שבאו לכאן ברגע שאמרנו להם מה קרה לך,את רוצה שאני אכניס אותם?״הוא שאל אותי והנהנתי,הסתובבתי לכיוון הדלת ופתאום ראיתי את אמא שלי ואלרואי.
״היי יפה שלי״הוא אמר לי והתקרב אליי,כאילו לא קרה כלום לפני שנייה.
״תעוף ממני״אמרתי לו ואמא שלי לא הבינה מה קורה פה.
״מה יש לך יפה שלי?״הוא שאל אותי,משחק אותה אידיוט אה בעצם הוא באמת אידיוט.
״אל תתקרב אליי יותר אלרואי,אתה מפלצת״אמרתי לו ולא רציתי לראות את הפנים שלו בכלל.
חתיכת אפס ובן אדם חסר לב,איך הוא בכלל מסוגל לבוא לפה אחרי מה שהוא עשה לי.
״תשכחי מזה אחרת אח שלך ימות״הוא לחש לי וחיבק אותי חזק.
״יפה שלי,הכל בסדר אני כאן״הוא אמר לי כדי שאמא שלי לא תחשוד.
״חתיכת אפס״לחשתי לו בעצבים.
״אל תדאגי יפה שלי זה רק סיוט קטן״הוא אמר לי וצבטתי אותו חזק ביד.
״אני מצטערת אלרואי,לא יודעת מה קרה לי״אמרתי לו בקול וידעתי שברגע שאמא שלי תצא אני אוציא עליו את כל העצבים שלי.
״אני אשאיר אותכם לבד״אמא שלי אמרה לנו ויצאה מהחדר.
״תקשיבי לי טוב חתיכת כלבה,את תהיי בשקט ותשחקי אותה חברה שלי אחרת אני אהרוג אותך ואת האח הקטן שלך אל תנסי אותי״הוא אמר לי בעצבים ופתאום הבנתי שמאור והוא בדיוק אותו דבר.
״בחיים לא״אמרתי לו והוא העיף לי אגרוף אבל זה לא הזיז לי.
״ועכשיו?״הוא שאל אותי והעיף לי עוד אגרוף.
״ממש לא״אמרתי לו בעצבים.
״אל תתעסקי איתי,כדאי לך מאוד להסכים אחרת את תהיי משותקת״הוא אמר לי ושם על פניי כרית וחנק אותי איתה.
״בסדר״צעקתי שנייה לפני שהנשימה נעלמה ממני,הוא הוריד את הכרית מפניי ונישק אותי בכוח.
אל תדאג אלרואי אולי לך יש מלא כוח אבל לי יש מוח ואני יודעת בדיוק מה כואב לך ואיך לפגוע בך.

עולמות נפרדים:)Where stories live. Discover now