עולמות נפרדים:)

עולמות נפרדים:)-פרק 6

חשבתי להפסיק את הסיפור הזה,אבל רק בגלל שאני לא רוצה לאכזב את אלה שכן קוראים אז המשכתי.

מנקודת מבט רותם:
לא יכולתי לנשום עד שראיתי כבר שחור,כנראה שהתעלפתי.
״שלום לך״שמעתי קול לא מוכר כשפקחתי את העיניים וראיתי את הבחור בטישטוש.
״מי אתה?״שאלתי אותו כשהראייה שלי הסתדרה,אבל עדיין לא ראיתי את הפנים שלו כי הוא היה עם מסכה.
״אני לא יכול להגיד לך,מה שאני כן יכול להגיד לך זה שאני כאן כדי לעזור לך״הוא אמר לי וניסיתי לזהות את הקול שלו,אבל לא יכולתי.
״למה חטפת אותי לפה?״שאלתי אותו,כי באמת לא הבנתי למה הוא לקח אותי עד למקום המגעיל הזה.
״זה נראה לך חטיפה?״הוא שאל אותי וסימן לי להסתכל על ידיי שבכלל לא היו קשורות ורק עכשיו שמתי לב שאני יושבת על כיסא.
״אז למה אני פה?״שאלתי אותו,המקום שהוא הביא אותי אליו זה היה מין מבנה מוזר כזה שהיה פעם בית.
״כדי שלא יראו אותי״הוא אמר לי וירד לישיבת צפרדע.
״במה אתה רוצה לעזור לי?״שאלתי אותו לא מבינה,אני צריכה עזרה במשהו ולא ידעתי?
״כאילו שאת לא יודעת״הוא אמר לי וצחקתי,כי שנינו ידענו שאני כן צריכה עזרה.
״אני באמת לא יודעת על מה אתה מדבר״אמרתי לו,ממשיכה להראות לו שכאילו אין לי מושג על מה הוא מדבר.
״אני מדבר על ההוא שמציק לך״הוא אמר לי עדיין יושב בתנוחה הלא נוחה הזאת.
״למה אתה חושב שאני צריכה איתו עזרה?״שאלתי אותו,מה הוא חושב שבגלל שאני בחורה אני לא יכולה להסתדר בעצמי?
״כי״הוא בא לדבר אבל קטעתי אותו.
״כי אני בחורה?״שאלתי אותו וגלגלתי את עיניי.
״כן ואל תגלגלי לי עיניים״הוא אמר לי בעצבים וזה גרם לי לחייך.
״אתה פשוט שוביניסט,שתדע לך שאנחנו הבנות יכולות להסתדר טוב מאוד בלעדיכם״אמרתי לו,שיקלוט שאני לא צריכה את העזרה שלו.
״כן?אתן יכולות להסתדר לבד?״הוא שאל אותי בהתגרות ועדיין לא הצלחתי לזהות את הקול שלו.
״כן״אמרתי לו וחייכתי חיוך מתגאה,אולי סוף סוף הוא יכניס למוח שלו שאנחנו יכולות להסתדר מבלי שום עזרה מהם.
״אם זה מה שאת חושבת בואי נעשה עסק״הוא אמר לי וזה נשמע ממש מעניין להוכיח לו שאני צודקת.
״דבר״אמרתי לו מחכה שיתחיל לדבר.
״פעם הבאה שהוא מציק לך תחזירי לו״הוא אמר לי ואין לי מושג מה הוא רוצה ממני.
״מה זאת אומרת להחזיר לו?להרביץ לו?״שאלתי אותו וגיחכתי.
״כן״הוא אמר לי ופשוט צחקתי,הוא באמת חושב שאני יכולה להרביץ לגורילה הזה?
״ידעתי שאת סתם מדברת״הוא אמר לי ורציתי להחטיף לו מכות.
״אתה פשוט מפגר,איך אני ארביץ לו אם הוא כמו גורילה?״שאלתי אותו בעצבים ולא הבנתי איך הוא עדיין בתנוחת ישיבה הזאת.
״אהבתי את הדימוי״הוא אמר לי וצחק,יש לו צחוק יפה ומיוחד כזה למרות שאני בכלל לא מכירה אותו.
״ואת כן יכולה להרביץ לו״הוא אמר לי ולא הבנתי איך הוא בכלל חושב שאני אצליח להרביץ לאלרואי?
״איך?״שאלתי אותו,מוכנה לשמוע את הרעיון ״הגאוני״ שלו.
״תעשי לו תרגיל״הוא אמר לי וזה התחיל לעניין אותי.
״איזה תרגיל?״שאלתי אותו בסקרנות.
״את חמודה ככה״הוא אמר לי וליטף את פניי והעפתי את ידו והוא נפל אחורה.
״אל תעביר נושא״אמרתי לו בעצבים כשהוא קם מהרצפה בעצבים מנקה את הבגדים שלו מהאבק.
״אני לא אוהב אותך ככה״הוא אמר לי בתינוקיות מה שלא כל כך עבד לו.
״גם אני לא אוהבת שאתה עם המסכה הטיפשית הזאת מה שאומר שאנחנו פיטים״אמרתי לו וחייכתי חיוך מזויף.
״היא לא טיפשית והיא נעלבה ממך״הוא אמר לי וצחקתי,הוא כזה מפגר לא משנה מי הוא.
״יש לך צחוק יפה״הוא אמר לי כשחזר לישיבה הלא נוחה הזאת.
״אתה מוכן להפסיק להעביר נושא ולהתחיל לדבר?״שאלתי אותו והוא קם מהתנוחה הזאת סובב את הגב שלו אליי והוריד את המסכה אבל לא הספקתי לראות את הפנים שלו רק את השיער שלו.
״למה אתה לא מראה לי את הפנים שלך?״שאלתי אותו לא מבינה למה הוא כל כך מסרב שאני יראה אותו.
״תעזבי את זה,רצית לדעת מה הרעיון נכון?״הוא שאל אותי חוזר לתנוחת ישיבה הזאת כשהמסכה מסתירה שוב את פניו.
״לא מקשיבה לך עד שאתה לא מראה לי את הפנים שלך״אמרתי לו בילדותיות וסובבתי אליו את הגב שלי.
״נו באמת,מה את תינוקת?״הוא שאל אותי והוצאתי לו לשון.
״יופי,ממש בוגר״הוא אמר לי וצחקתי.
״אני לא מבינה למה אתה מסתיר את הפנים שלך,מה אתה מכוער ופוחד שאני אבהל?״שאלתי אותו בציניות והוא צחק,אמרתי כבר שיש לו צחוק ממש יפה וממש מדבק.
״זה לא זה״הוא אמר לי מסובב אותי אליו.
״אז למה?״שאלתי אותו כי באמת לא הבנתי איזה סיבה יש לו להסתיר את הפנים שלו.
״אולי תעזבי את זה?״הוא שאל אותי בייאוש והנדתי לשלילה.
״אוח,את ממש מעצבנת״הוא אמר לי ונשארתי בהבעה הזאת כדי שהוא יספר לי מי הוא.
״עד שאתה לא מספר לי מי אתה,אני לא ממשיכה לדבר איתך״אמרתי לו ובאתי לקום והכיסא אבל הוא משך אותי בחזרה לכיסא.
״אני רק רוצה לעזור לך״הוא אמר לי ואפילו לא הסתכלתי עליו.
״אני לא מדברת עם מישהו שאפילו לא מוכן להראות את הפנים שלו״אמרתי לו ונזכרתי שזה בדיוק כמו השיחות עם אלמוג רק ההבדל בניהם שאני אפילו לא יודעת איך אלמוג נראה רק מנסה לנחש.
״אם אני אראה לך את הפנים שלי את אפילו לא תרצי לדבר איתי״הוא אמר לי ולא הבנתי מה כל המסתוריות הזאת ולמה שאני לא ארצה לדבר איתו?אולי זה אלרואי?
לא אין סיכוי הייתי מזהה את הקול שלו בכל מקום,אין סיכוי שזה הוא.
״למה שאני לא ארצה לדבר איתך?אנחנו מכירים?״שאלתי אותו מנסה להבין מי זה.
״אני מכיר אותך אבל אני לא חושב שאת מכירה אותי״הוא אמר לי והורדתי לו את המסכה וכמעט גיליתי מי זה אבל הוא התרחק.
״מה את עושה?״הוא שאל אותי בכעס וסידר את המסכה.
״מגלה מי אתה״אמרתי לו בעצבים וקמתי מהכיסא עומדת מולו אבל הוא היה גבוה,אולי זה בכל זאת אלרואי??
״אל תעשי את זה יותר את שומעת?״הוא שאל אותי בעצבים והחזיק את ידי.
״לא,לא שמעתי ואולי אתה הוא?״שאלתי אותו מנסה להשתחרר מאחיזתו.
״תגידי,התחרפנת לגמרי?״הוא שאל אותי בצעקה ועדיין החזיק את ידיי רק קצת יותר חזק.
״אתה מכאיב לי בדיוק כמוהו״אמרתי לו ופשוט השתוללתי בין ידיו.
״אל תשווי אותי אליו,אני בחיים לא מרים ידיים על בחורה״הוא אמר לי בכעס והרגשתי שעוד שנייה הדם שלי נעצר.
״זה בדיוק מה שהוא עושה לי״אמרתי לו והוא ישר שיחרר את ידיי והתרחקתי ממנו.
״אני מצטער״הוא אמר לי מתקרב אליי אבל התרחקתי,עכשיו אני בטוחה שזה לא אלרואי,כי אלרואי בחיים לא מבקש סליחה.
״מה זה עוזר בדיוק?הכאבת לי״אמרתי לו בעצבים,נמאס לי שאנשים עושים מה שבא להם ומבקשים אחר כך סליחה ובנוסף מצפים שיסלחו להם.
״אני לא התכוונתי להכאיב לך,אבל אני לא כמוהו״הוא אמר לי ושוב ניסה להתקרב אליי אבל שוב התרחקתי.
״תוכיח לי״אמרתי לו והוא הסתכל עליי לא מבין.
״מה להוכיח לך?״הוא שאל אותי וכבר לא ניסה להתקרב אליי ועדיין לא הצלחתי לזהות את הקול שלו.
״תוכיח לי שאתה לא כמוהו״אמרתי לו ושילבתי את ידי מחכה לתגובה שלו.
״איך?״הוא שאל אותי.
״קודם כל תחשוף את עצמך ואחר כך נראה״אמרתי לו מסתכלת עליו.
״אני לא יכול״הוא אמר לי והרגשתי בתוך תוכי שהוא לא כמוהו אבל עדיין זה שהוא מסתיר את הפנים שלו אומר שיש לו גם מה להסתיר.
״אז גם אני לא יכולה להאמין לך שאתה רוצה לעזור לי ושאתה לא כמוהו״אמרתי לו ובאתי לצאת מהמבנה הזה אבל הוא משך אותי אליו.
״לאן את חושבת שאת הולכת?״הוא שאל אותי בכעס והייתי כל כך קרובה אליו שהרגשתי את הנשימות שלו.
״הביתה״אמרתי לו וניסיתי להתרחק ממנו אבל הוא רק הצמיד אותי אליו יותר.
״את לא הולכת לשום בית בחושך הזה ועוד לבד״הוא אמר לי וכל כך רציתי לראות את הפנים שלו,אפילו לדקה.
״אז תלווה אותי״אמרתי לו עדיין כל כך קרובה אליו.
״אוקיי,אבל אם את תברחי אני לא אחראי למעשיי״הוא אמר לי והנהנתי אבל הוא עדיין לא שיחרר אותי.
״אתה מוכן לשחרר אותי?״שאלתי אותו וחייכתי חיוך מזויף.
״לא טוב לך להיות כל כך קרובה אליי?״הוא שאל אותי והקול שלו היה כל כך גברי וסקסי שעשה לי צמרמורות בכל הגוף.
״לא״אמרתי לו והרגשתי את השפתיים שלו מרפפות על שלי ואת האף שלו שהיה מחוספס בגלל המסכה התחכך בשלי.
״מה אתה עושה?״שאלתי אותו מסתכלת על שפתיו שהיו מכוסות כל כך קרובות לשלי.
״את כל כך יפה,אני לא מבין איך הוא יכול לפגוע בך״הוא אמר לי וליטף את פניי עם ידיו שהיו חשופות והן היו כל כך נעימות למרות שהן היו בטח יותר גדולות משלי וגבריות כל כך.
״אתה יכול להתרחק ממני קצת בבקשה?״שאלתי אותו אבל הוא לא התרחק והמשיך ללטף את פניי.
״לא״הוא אמר לי והחזיר את ידיו למותניי כדי שאני לא אתרחק ממנו.
״בגלל זה אתה רוצה לעזור לי?כי אני יפה?״שאלתי אותו בכעס.
״ממש לא,אני רוצה לעזור לך כי אני שונא איך שהוא מתנהג אלייך ובכלל אני שונא שמרביצים לבחורות״הוא אמר לי בכעס ורק רציתי לראות את פניו.
״תראה לי את עצמך״אמרתי לו וליטפתי את פניו עם המסכה וראיתי שהוא נהנה מהמגע שלי אז ניצלתי את זה והורדתי מפניו את המסכה אבל הוא התרחק ממני והספקתי לראות רק את השפתיים שלו וואו יש לו שפתיים ממש עבות ויפות שפשוט מושכות אותך אליהן.
״למה את עושה את זה?״הוא שאל אותי בעצבים,מתקרב אליי אחרי שהוא שם את המסכה שוב.
״כדי לראות אותך״אמרתי לו,אולי הוא סוף סוף יבין שזה שהוא מסתיר את הפנים שלו זה עוד יותר מחשיד.
״בשביל מה?״הוא שאל אותי בכעס.
״כדי לדעת למה התכוונת כשאמרת שכשאני אראה אותך אני כבר לא ארצה לדבר איתך״אמרתי לו גם אני בעצבים והתיישבתי על הכיסא.
״אני לא יכול שתראי אותי,תכניסי את זה כבר לראש שלך״הוא אמר לי בכעס.
״אז אני לא מוכנה להמשיך לדבר איתך״אמרתי לו בכעס וקמתי מהכיסא לכיוון היציאה.
״את לא מקשיבה,אמרתי לך שאת לא הולכת לבד״הוא אמר לי בכעס ומשך אותי אליו שנייה לפני שיצאתי מהמבנה הזה.
״לא מעניין אותי מה שאמרת״אמרתי לו וניסיתי להשתחרר מאחיזתו.
״יודעת מה,אל תדברי איתי יותר אבל תתני לי ללוות אותך הביתה״הוא אמר לי והצלחתי להשתחרר מאחיזתו.
״אני לא הולכת עם זרים״אמרתי לו בצניות שכנראה ממש עיצבנה אותו.
״ולדבר עם זרים כן?״הוא שאל אותי.
״גם לא,בגלל זה אני הולכת בלעדייך להתראות מר מסכה״אמרתי לו ובאתי לצאת מהמבנה אבל הוא שוב משך אותי אליו,מה נהיה?
״תני לי ללוות אותך״הוא אמר לי,הנהנתי בייאוש והלכנו בחזרה לאוטו שלי שהשארתי אותו ליד המכון.
״אז זה השם שלי?״הוא שאל אותי והנהנתי.
״אהבתי״הוא אמר וצחקתי.
״כבר אמרתי לך שיש לך צחוק יפה?״הוא שאל אותי כשהמשכנו ללכת והוא עדיין עם המסכה.
״אמרת,אז מה שאמרת גם אני אמרתי לך להראות לי את הפנים שלך״אמרתי לו וחייכתי חיוך קטן.
״זה כאב״הוא אמר לי בצניות והוצאתי לו לשון.
״את יודעת משהו?את ממש שונה ממה שחשבתי שאת״הוא אמר לי מסתכל עליי.
״שונה טוב?״שאלתי אותו והוא הנהן.
״זה הוא עשה לך את זה?״הוא שאל אותי והצביע על ידי שכנראה ששוב התחבושת התמלאה דם.
״כן,הוא עשה לי את זה״אמרתי לו והגענו סוף סוף לאוטו שלי.
״הוא חתיכת חרא״הוא אמר לי,הנהנתי וראיתי שהתיק שלי לא איפה שהפלתי אותו.
״איפה התיק שלי?״שאלתי אותו כי הוא זה שמשך אותי משם.
״אני ראיתי אותו כאן כשמשכתי אותך מכאן״הוא אמר לי ולא הבנתי איפה התיק שלי.
״תסתתר מהר״אמרתי לו כשראיתי מישהו מוכר עובר ליד האוטו שלי ומר מסכה מהר הסתתר ומשך אותי איתו.
״מה אתה עושה?״שאלתי אותו בלחש.
״מסתתר״הוא אמר לי בלחש כדי שהאיש לא ישמע אותנו.
״התכוונתי לבקש ממנו שיחה״אמרתי לו בלחש והעפתי לו סטירה קטנה לעורף וצחקתי.
״תשתקי הוא ישמע אותנו״הוא אמר לי בקולו הגברי שהיה סקסי בטירוף וסתם את הפה שלי עם ידו.
״יש שם מישהו?״שמעתי קול ממש מוכר,אלרואי.
״זה הוא?״שמעתי אותו לוחש והנהנתי,כשידו עדיין על הפה שלי.
״רואי בוא,אין כאן אף אחד״שמעתי קול מתוק של ילד,יש לו אח?
״יש לנו מזל שהוא לא ראה אותנו״הוא אמר לי כשהוא בדק שהם הלכו ושיחרר סוף סוף את הפה שלי מהיד הגדולה שלו.
״כן,אם הוא היה רואה אותי איתך הוא היה בטוח שהשתגעתי״אמרתי לו בציניות.
״למה?״הוא שאל אותי ושמעתי חיוך בקול שלו.
״כי הוא היה רואה אותי עם מר מסכה וישר לאברבנל״אמרתי לו והוא צחק את הצחוק היפה שלו.
״אתה יודע שיש לך שפתיים ממש יפות״לחשתי לו באוזן וראיתי שזה ממש חירפן אותו.
״רוצה להרגיש אותן על שלך?״הוא שאל אותי מקרב אותי אליו,יותר נכון מפיל אותי עליו.
״אני אוותר״אמרתי לו ונשכתי את שפתי כשראיתי שוב רק את שפתיו ובאתי להוריד את המסכה מפניו אבל הוא פשוט החזיק את ידיי ועוד שנייה נישק אותי.
״כדאי שאני ילך״אמרתי לו וקמתי מעליו.
״אבל אין לך מפתחות״הוא אמר לי וקם מהרצפה מנקה את בגדיו ומסתיר את שפתיו היפות שכל כך התחרטתי שלא נישקתי אותו,אבל נשיקה ראשונה צריכה להיות אמיתית ולא עם מר מסכה.
״אני אלך ברגל״אמרתי לו מבלי להסתכל עליו.
״אין סיכוי״הוא אמר לי והרגשתי שהוא מסתכל עליי.
״זה הביך אותך?״הוא שאל אותי וסובב את פניי אליו בעדינות.
״אין לי מושג על מה אתה מדבר״אמרתי לו וסובבתי שוב את פניי לכל מקום העיקר לא עליו.
״אני אלך ברגל,ממש מאוחר״אמרתי לו כשראיתי שיש ממש חושך.
״אין סיכוי,אני בא איתך״הוא אמר לי ויצאנו סוף סוף מהמחבוא.
״אתה לא״אמרתי לו ובאתי ללכת לבד אבל הרגשתי אותו מחזיק את ידי שנייה לפני שבאתי ללכת.
״אני כן ואין על זה וויכוח״הוא אמר לי ומשך אותי לכיוון זוג שעברו שם.
״סליחה,אפשר שיחה?״הוא שאל אותם והם ממש נבהלו.
״סליחה אם נבהלתם פשוט חזרנו ממסיבת תחפושות״אמרתי להם והאישה חייכה ונתנה לי את הטלפון שלה והתקשרתי לברק.
״רותם,קרה משהו?״הוא שאל אותי כנראה הערתי אותו.
״ברק,ממש סליחה שהערתי אותך אבל התיק שלי נעלם והוא היה ליד המכון שלך יכול להיות שראית אותו במקרה?״שאלתי אותו וראיתי שעכשיו פאקינג 3:00 בלילה,וואו.
״כן,אחד מהמתאמנים מצא אותו בחוץ ושמתי אותו במשרד שלי כדי שלא יגעו לך בו״הוא אמר לי בקול צרוד משינה.
״אני ממש צריכה אותו,יש לך באזור של המכון מפתח?״שאלתי אותו וראיתי את המבט של מר מסכה עליי.
״כן,אבל מה את עושה שם בשעה כזאת?הכל בסדר?״הוא שאל אותי בדאגה.
״כן,הכל בסדר רק שנשארתי נעולה מחוץ לבית אז חזרתי למכון לקחת את התיק ולא ראיתי אותו״אמרתי לו,יותר נכון המצאתי לו תירוץ.
״אה,הוא מתחת לשטיח וכשאת נועלת תקחי אותו אלייך ותחזירי לי מחר באימון״הוא אמר לי.
״אוקיי,תודה ברק וממש סליחה שהערתי אותך״אמרתי לו וראיתי שמר מסכה מסתכל עליי ומדבר עם הזוג.
״להתראות ושמחתי לעזור,לילה טוב״הוא אמר לי.
״לילה טוב״אמרתי לו וניתקתי.
״תודה לכם״אמרתי לאותו זוג והחזרתי להם את הטלפון.
״בכיף והבן זוג שלך מהמם״האישה אמרה לי ובאתי להגיד לה שאנחנו לא זוג אבל הוא משך אותי אליו וחיבק אותי חיבוק צדדי.
״כן,פשוט מושלם״אמרתי לה וחייכתי.
״שיהיה לכם לילה טוב״הם אמרו לנו.
״תודה,גם לכם״מר מסכה אמר להם והוא שיחרר אותי מהחיבוק הזה כשהם הלכו.
הלכתי לקחת את המפתח,פתחתי את המכון ונכנסתי לקחת את התיק.
הדלקתי את האור כשמר מסכה מאחורי,נכנסתי למשרד של ברק וראיתי שם את התיק בדקתי שהכל שם ויצאתי מהמשרד ויצאתי גם מהמכון ומר מסכה נעל את הדלת ונתן לי את המפתח.
״יפה האוטו שלך״הוא אמר לי וחייכתי חיוך קטן.
פתחתי את האוטו,שמתי את המפתח של המכון בצרור מפתחות של האוטו ובאתי להיכנס לאוטו אבל הוא עצר אותי.
״את בטח עייפה אני אנהג״הוא אמר לי ונתתי לו את המפתח.
״תיזהר״אמרתי לו והוא צחק.
נכנסנו שנינו לאוטו והוא התחיל לנסוע לבית שלי בזמן שאני מכוונת אותו.
״איך תחזור לבית שלך?״שאלתי אותו והסתכלתי עליו.
״האוטו שלי חונה ליד הסופר הגדול,מכירה אותו?״הוא שאל אותי,מסתכל עליי לשנייה והחזיר את מבטו לכביש.
״כן,הוא ממש קרוב לבית שלי״אמרתי לו והוא הנהן.
״אני יודע״הוא אמר לי כשהגענו וצחקתי.
״תודה על הלווי ולילה טוב לך מר מסכה״אמרתי לו כשהוא חנה בחנייה שלי ויצאנו מהאוטו.
״בכיף נסיכה״הוא אמר לי וקיוויתי שאולי עכשיו הוא יחשוף את עצמו.
״אולי תראה לי את עצמך,גם ככה זה לא שניפגש שוב״אמרתי לו כשהוא נעל את האוטו שלי ונתן לי את המפתח.
״לכי תדעי,נסיכה״הוא אמר לי,הרים את המסכה נישק את הלחי שלי והלך.
נכנסתי לבית וראיתי את אמא שלי עדיין ערה ולבושה כאילו באה מפגישה והייתה לי הרגשה שזה עם האהוב החדש שלה.