עד שאני מוצאת רעיון ואפילו משנה אותו כי מוח אסוציאטיבי, אני מגלה שחרגתי ב 400 מילים מהמגבלה -_-
מה. כאילו, איך אני עומד לצמצם עכשיו? הכל חשובבבב.
זהו. נמאס לי. חדל. וגם שנייה לפני הייתי על 400 וזה היה ממש מוזר כי הרגשתי שכתבתי מלא.
כאילו, מה. מה?
תסבירו לי נא, איך זה קרה?
טוב. הלכתי לנסות. לא נראה לי שזה יעבוד. זה לא כמו הקודמים, שחרגתי במאה או מאתיים. יש כאן ארבע מאוד מילים שצריכות לעוף. זה מלא.
מה, לחזור לרעיון המקורי? הוא קריפי למות ואין לי כוח :/
יאללה ביי~
~סופ"ש נעים שיהיה לכולנו~
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
אקראינגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...