אני, עצמי ואנוכי 4.0

סיכום שבועיים (נראה לי)

האמת שהיה מאוד נחמד במחנה בסופו של דבר. כן, לא הכרתי שם כמעט אף אחד. כן, אני דיי  בטוחה שיש שם איזה אחד שלא ממש מחבב אותי (לא בטוחה למה, אבל הוא דיי נמנע משיח ונטה להתרחק ממני סו). כן, היה דיי קשה להתחבר לאלה מהחוות כי כולם כבר הכירו אחד את השני והרגשתי דיי אאוטסיידרית. אבל בסך הכל היה נחמד.

אהבתי את השיחות. היה שיעור על רבי נחמן והמטריקס וזה היה ג א ו נ י. אחד השיעורים הכי טובים שהייתי בהם, והם קישרו את זה בצורה כל כך טובה אלינו שזה מדהים. אני מעריכה אותם יותר משחשבתי, באמת. הם אחלה בחורים ונחמדים++

גם כל יום הייתה לנו הפסקה של שעה  וחצי-שעתיים בין העבודה לתחילת השיחות, אז הלכתי לי לספסלים ליד הפארק וכתבתי. כתבתי בערך שלושה פרקים לממלכת הצבעים ואני גאה בעצמי בקטע אחר. אכן דילגתי קדימה כי לא היה לי כוח להתעסק עם הבעיות הנוכחיות וזה מאוד מאוד עזר לי. אני מרוצה למדי מהכיוון שהעלילה הולכת אליו.

למה אני מרגישה שכבר כתבתי את זה? אין לי מושג. בדקתי והחלק האחרון כאן הוא מלפני שיצאתי לסמינר.

טוב, בכל מקרה, לחלק הפחות נחמד: חיי.

אני באמת חושבת שהשהות בבית לא עושה לי טוב. אני מגיעה עם עצמי ועם המשפחה שלי למצבים מאוד לא נעימים שרוב הזמן קורים באשמתי (לא כל הזמן. אני משתדלת לא להאשים את עצמי סתם, אבל הרבה פעמים) והם לא נעימים לא להם ולא לי, אבל אני לא מצליחה לשנות את זה. רק אתמול אחותי זרקה הערה על זה שאני 'במרמרה' בזמן האחרון ואני צחקתי על זה אבל בפנים זה היה כמו בוקס בבטן, כי אני באמת במרמרה. לא רק זה, אין לי כוח לדבר איתם. יותר מדי שיחות נגמרות בפיצוץ ובאמת שמתחיל להימאס לי מהקירות האלה.

אז אתמול חשבתי לי מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב.
- הוצאתי את הכלבה לטיול היום אחרי שאתמול לא היה לי כוח לכלום.
- הוצאתי את עצמי לטיול כדי להתאוורר.
- לא הכנתי ארוחת בוקר מושקעת כמו שרציתי, אבל לא נורא. יש מילקי.
- לא נשארתי לשכב במיטה ארבע שעות אחרי שהתעוררתי כמו שעשיתי עד עכשיו.
- אני עדיין לא שיא הנחמדה לאחותי. אבל זה יגיע עם הזמן.

אה! הידעתם? ביום... שישי? שבת? לא בטוחה, אולי חמישי, לפני שיצאתי למחנה, הצלחתי לחתוך לעצמי את המטען למחשב כי אני סתומה. אז אתמול יצאנו למרכז קניות אצלנו וקנינו מטען חדש+הרחבת זיכרון לטלפון שלי כי הגעתי לקצה.

גיליתי שזה שלא היה לי מקום לכלום היה כי למרות שסימנתי בהגדרות שכל התמונות וההודעות ששולחים לי בווטסאפ לא ישמרו לי בטלפון - הם נשמרו. גיליתי על כמעט 7000 תמונות שלא ידעתי שהיו לי באחסון הפנימי ובעצם תקעו לי הכל. אז ביומיים האחרונים עשיתי סשנים ארוכים ומעוורים של העברת תמונות מהטלפון לכרטיס החיצוני וזה מייגע, אבל לפחות התפנה לי מקום~

ו... זהו. זה היום האחרון לשליחת קטעים לתחרות השיר שלנו ואני מרגישה ממש רע כי לא התחלתי אפילו לכתוב את שלי ואני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות את זה ואוף -_- היה לי רעיון כל כך טוב לשיר שבחרתי ואני לא מצליחה להוציא אותו לפועל וזה מתסכל.

בזמן האחרון התחלתי לחבב את הצירוף "בין היתר". אני מכניסה אותו בכל מקום אפשרי. זה כזה צירוף מילים חמוד.

אכלתי אתמול גלידה וזה היה ו ו א ו כי מלא זמן לא אכלתי גלידה והיה לי כיף (ביקשתי חצי חצי ואני דיי בטוחה שהוא שם לי שני כדורים, כי זה היה מלא גלידה, אבל שילמנו על חצי חצי אז מי אני שאתלונן? כאילו, לא שרדתי עד הסוף, אבל היה לי טעים)~

זהו. נראה לי. לא יודעת מה הקשר של הכותרת לחלק, סתם זה הדבר הראשון שעלה לי לראש.

~המשך יום נפלא שיהיה לכולנו~

לא זוכרת אם כבר פרסמתי אותו כאן, אבל זה לא באמת משנה~