אני, עצמי ואנוכי 4.0

מסקנותיי

אם הייתי מתנהגת בתיכון כמו שאני מתנהגת עכשיו היו שולחים אותי ליועצת, ואז לאבחון, ואז כנראה ממליצים על ייעוץ פסיכולוגי (לגמרי בעד, שלא תטעו).

למזלם השינוי חל רק ביב, וזה כבר היה מאוחר מדי~

זו מסקנה אחת.

מסקנה נוספת, שהגעתי אליה אתמול, היא: שנת צהריים זה אוברייטד (השמירות שלך זה משהו אחר, אייקו).

אני מתכוונת - למה שאשנצ אם אני קמה בדיכאון כל פעם מחדש ואז גם לא ישנה בלילה? כאילו, עדיף פשוט לסדר לעצמי את שעות השינה ודי במקום לישון פעמיים ביממה.

מסקנה נוספת היא יותר שאלה שנגררת איתי כבר זמן מה ועוסקת בלהקה האהובה עלי. אני חוששת שהזמנים השתנו והסטרוקס פינו את הדרך ל tender ול foster the people וגם far Caspian הצטרפו לחגיגה לא מזמן~
ו nothing but thieves ועוד כמה. אולי אין לי להקה אהובה כרגע, מעניין.

בנושא אחר לחלוטין: אני קצת מתחמקת מתורנות מטבח שיש לי עכשיו, גם כי אתמול החלפתי את מי שהיה בתורנות כל הערב וזה היה מזעזע (אנשים, יש סיבה שלא פניתי למלצרות. יש סיבה.) וגם כי אף אחד לא התקשר אלי או קרא לי או כל דבר אחר.

אההה בעקבות החלק של shinyshahaf בספר החפירות שלה, התחלתי לצפות במדריך לרוצח. אני בפרק 10. קשה לי. פרק 5 נחת עלי בבום והייתי שנייה מלפרוש, אבל בסוף המשכתי ואנחנו לא מדברים עח זה שהלכתי לישון בשתיים לפנות בוקר בגלל זה.

כולם שם זבלים חוץ מאוליבר וההוא של לורל ששכחתי איך קוראים לו, זה לא מצחיק.

אז אני בפרק 10 (נראה לי) והחלטתי שאני עושה הפסקה כדי להמשיך להעתיק את הפרק של במה מאולתרת, שמחכה כבר שבועות במחברת שיהיה לי כוח, לדוקס אבל במקום אני משחקת קנדי קראש וכותבת את החלק הזה על מסקנותיי האחרונות.

בקיצור, מסקנה אחרונה: לסגור שבתות בקו כשאת חימושניקית זה חסר פואנטה בעליל ואין לי מושג למה אנחנו עושים את זה.

~שיהיה לכם המשך שבת נפלא~

• חלק הבא על הספר שבדיוק סיימתי לקרוא והיה מדהים מדהים מדהים וואו כן זהו.