אני, עצמי ואנוכי 4.0

בית אריזה של מנגו

רק רוצה לציין שהידיים שלי כרגע מלאות חתכים קטנים כאלה מהקרטונים וזה מציק וכואב. ושאני חושבת שהדבר הכי טוב שיצא לי מהשנה הזאת אלה שרירי ידיים.

בכל מקרה, עבדתי היום בבית אריזה של מנגו וכל השעתיים וחצי הראשונות קיפלנו ארגזים וזה ממש שורט בידיים. אחר כך ממלאים גיגית ענק במים ושופכים לתוכה מלא מלא מנגואים כדי לשטוף אותם ואז יש שניים שממיינים לגדלים שהם מעבירים לנו ארגזי פלסטיק ענקיים ואנחנו ממיינות אותם לארגזי קרטון.

כמות המנגו המושיים שזרקנו היום -_- אוי זה היה פשוט עצוב.
גם כל פעם שאמרתי משהו אף אחד לא שמע כי יש לי קול חלש יחסית ועכשיו אני גם צרודה וגם כל הזמן היה שם קול טרטור של מאוורר, אז לא היה לי כוח לדבר כי בכל מקרה אף אחד לא שמע וחזרתי על עצמי אלף פעם.

בנוגע לאחריות הזאת שלא היה לי כוח אליה בשיט - אתמול ישבנו עד עשר וחצי בלילה וסידרנו הכל ועכשיו יש לי שבת מצפית מאורגנת עם תוכן ומיקום והכל וזה נחמד (וזה לא היה קורה לולא א' שפשוט אמרה, "יאללה, גאיה, בואי נסדר לוז." וזה מה שעשינו :0)~
אני גם מתרגשת++ כי זה בבית שלי בסוף (כי אילוצים וכי לא מצאנו מקום אחר אבל נו מילא) ואני ממש מקווה שיהיה טוב ^^

אממממ כן, אתמול היה יום הולדת לחברה הכי טובה שלי ואנמ הסתומה ישנתי 90% מהזמן כי הייתי גמורה לחלוטין. היום זה נחת עלי וקלטתי שדילגתי יום כל השבוע והייתי כזה: "שיט! אני מטומומת." אז שלחתי לה שיר אין יום הולדת שמח כי אני חברה נוראית. אוף, אתמול באמת היה אחד הימים ההזויים:

שמרתי בלילה וישנתי מחצות עד שתיים וחצי. אחרי השמירה ישנתי עד אחת וחצי כי משום מה לא העירו אותי לבישולים (שוב). אז היה שיעור עבריות שבקושי הצלחתי להתרכז בו כי הייתי כל כך עייפה ובעיקר ציירתי לעצמי על הכף רגל. אחרי שנגמר השיעור החלטתי להתחיל לקרוא את ספר הנבואות של נוסטרדמוס כי הוא נראה ממש מגניב וכי א' חברתי לחדר ראתה תאגד, אז סיכמנו שאחרי שיגמר הפרק נראה מטריקס 3.
בסופו של דבר שתינו נרדמנו. התעוררתי רק בשבע בערב (נרדמתי לפני חמש) וזה היה כל כך מוזר ולא הבנתי מה קורה סביבי בכלל.

בלה בלה בלה הראש מצפה/מלוות עצמאות הגיעה לביקור. סיבה א להתעוררות שלי - היא ועוד כמה בנות דיברו מחות לחדר שלי והן ממש צעקו וזה היה מעצבן. ראש מצפה שואלת מה שלום השבת. אומרות שאין עוג כלום. אומרת שצריך להיסגר על דברים. אומרות בסדר, נדבר על זה. עוברות שעה וחצי ולא מדברות את זה. א יקירתנו מחליטה שחלאס ופה נגמר העניין.

יום ראשון היה חתיכת טרטרת רצינית באוטובוסים ואין לי כוח לפרט על זה חוץ מהתודה לעולם שבסוף האוטובוס השלישי הגיע יחסית מהר (אנחנו לגמרי מתעלמות מהעובדה שנרדמתי עכשיו לשלוש שניות ונכתה כאן משהו מאוד משונה) והגעתי למצפה באיחור סביר ולא מטורף.

ועכשיו אני שוב עייפה. נו באמת. הגוף שלי בזנן האחרון חא ישן כשיש לו זמן ונרדם כשזה ממש לא המקום או הזמן -_-

בקיצור, אני כרגע תוהה אם אתמול נרדמתי כי הייתי עייפה או כי ההקדמה על נוסטרדמוס הייתה ארוכה~

~המשך יום נפלא שיהיה לכולנו~

מה איתכם? איך עובר החופש עד כה?

תוהה אם לנטוש את נוסטרדמוס ולהתחית את שפת הפרחים 🤔