יש לכתיבת חלק זה.
הראשונה: כואב לי הגב. אבל ממש. גם כשהוא ישר, גם כשהוא עקום ובמיוחד כשאני שוכבת. וזה מעצבן כי הוא באמת כואב לי ואין לי מושג אם בגלל הטמפרטורות הלא ברורות שגורמות לי להרגיש כאילו דרסה אותי משאית כל בוקר או בגלל שהכלבים מושכים כאילו הם רוצים לגרור אותי על המדרכה לאורך כל הטיול או כי אני שוכבת עקום או לא יודעת למה.
אבל שורה תחתונה היא שכואב לי הגב.
השנייה: התחתי לעשות משהו. לא אכתוב כאן מה מאחר שרוב הפעמים כשאני כותבת משהו המשהו הזה נעלם, אבל התחלתי לעשות משהו ואני מקווה שאצליח להתמיד בו.
אגב ציון כאבי הגב נועד כדי שהם יעלמו לאחר ההודאה בהם. אז יאללה. תיעלמו.
השלישית והלא קשורה: נרשמתי לסדנת כתיבה של יואב בלום ואמן אמן שאכנס (לא בטוחה אם זה שצריך לצרף טקסט של אלף מילים נועד לצורך הערכת יכולות או יצירת קבוצה מיטבית כמו שהוא כתב בשאלות תשובות אבל בכל מקרה, הלוואייייייי הוא הסופר האהוב עליי.)
עוד דבר שקרה: מצאתי את ג'ו האן גיול! הוא המתמודד האהוב עליי מסופרבנד ואחרי שסיימתי לצפות בתכנית חיפשתי אותו או דברים שהוא עשה או אפילו רק את השם שלו איפשהו ולא מצאתי כלום. כלום! עד לפני שעתיים, כשחיפשתי אותו ספציפית דרך ביצוע בספוטיפיי (שנחסם, אגב. לא ברור למה.) ומתברר ששנה שעברה הוא שיתף פעולה עם עוד שניים בשיר ויואווו כמה התגעגעתי לקול שלו.
אבל שיר אחד. רק שיר אחד. שמצאתי לפחות. הוא מדהים, הוא צריך לעשות כל כך הרבה יותר TT
בואו נדבר על זה שיש לסרטון רק 365 צפיות T_T זה שיר כל כך טוב!
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Ngẫu nhiênנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...
