זה חרדות.
אמנם השעה שתיים בבוקר ואני מפהקת פעמיים בדקה, אבל לא ישנה.
למה זה? יש היאמרו [ואני ביניהם] דחיינות, כי ביליתי את השעתיים האחרונות בצפייה בסרטונים ביוטיוב, אבל הפעם יש לי סיבה.
אני בחרדות.
אתמול באחת בבוקר צץ לי ג'וק על המיטה. לא רצפה. על המיטה.
איך ישנתי בלילה? לא ברור.
הג'וק כבר לא איתנו, כמובן. ואף אחד מבני הבית לא התעורר בזמן הזה כי אמנם יש בי סלידה עזה מחרקים באופן כללי, אבל לא פחד. ספר ספרייה ומוט שלא ברור מאיפה הגיע הם כל מה שצריך~
בכל מקרה, זה לא מונע ממני להיות בחרדות למרות שבדקתי ווידאתי שאין עוד כאלה. אבל אין לי מושג מאיפה היצור הזה הגיעעעעעע
זה גם נראה כל כך מוזר, הקליפה שלו נראתה כמו אגוז משויף שלרגע לא הבנתי מה אני רואה בכלל ויהו לו מחושים באורך הגלות.
אני מאשימה את החתול. אין שום הסבר אחר.
קחו שיר ששמעתי עכשיו בפעם הראשונה:
~לילה טוב~
נראה לי. אמן.
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Randomנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...
