אני, עצמי ואנוכי 4.0

סגירה? סגירה.

פעם ראשונה שאני סוגרת שבת (רגע) ולא כולם סוגרים.

כל כך שומם כאן. אני ערה משבע כי אני לא מצליחה לישון בצה"ל וכי השעון המעורר של הטבחית לא הפסיק לצלצל.

כבר ראיתי את שני הפרקים האחרונים של עונה 1 של על טבעי. אין לי כוח להמשיך לשנייה עכשיו. הם בכל מקרה יחזרו לחיים, יש להם עוד ארבע עשרה עונות לשרוף או לא יודעת מה.

המשכתי את 'מה שאחרים חושבים בי' ועצרתי בפרק 14 כי אני קוראת יחד עם חבר.

התחלתי את 'ברד נחשים' והוא מעצבן אותי ואני מתחרטת שקניתי אותו. אפילו אין את האנחה של "לפחות זה היה במבצע".

אתמול כמעט סיימתי לכתוב את פרק 20 של במה מאולתרת, אבל אין לי כוח להעתיק אותו מהמחברת לטלפון.

הבגדים שלי מסריחים ואין לי איך לכבס אותם. שכחתי את הסנדלים בבסיס השני אז גם עם פיג'מה אני מסתובבת בנעלי חיר. יש בריכה בקיבוץ ליד אבל אין עלי בגד ים כי לא ידעתי שפתחו אותה.

כולם ליטרלי ישנים ואם הם לא ישנים הם מנסים לישון.

אני סוגרת עם מישהי שממש קשה לי איתה ואני בקושי שורדת הימצאות באותו החדר, אז אני מסיירת בחוץ וחם לי.

יש איתי עוד ספר אבל נראה לי שהוא מדכא ואני צריכה משהו מעודד. לא בטוחה למה הבאתי דווקא אותו.

אולי אקח לזו שהשתלטתי לה על המיטה את הספר. יש בו איזה 800+ עמודים אז זו תעסוקה טובה.

אני רוצה את העוגיות ואת החלב שביקשתי שיקנו לי כשנשאלתי כבר לפני כמה שעות.

אני רוצה לשכתב כמה פרקים מוקדמים של במה מאולתרת כי הם תלושים מהמציאות.

אני רוצה שיקראו לי לשחק קטאן אבל כמו שהזכרתי, כולם ישנים.

אני רוצה לישון, אבל אני לא רוצה לישון בחדר ובחוץ יש יותר מדי חרקים.

שוקלת ברצינות להעביר מזרון לעמדת שמירה שאני נמצאת בה כרגע ולישון פה היום ומחר. הבעיה היא שאסור ואם יתפסו אותי יהיה רע.

אני רוצה לצפות במשהו אבל אני לא יודעת במה ואני רוצה vpn חינמי שיש בו יותר משש מדינות.

אני יכולה להמשיך להתלונן לנצח, וואו.

אני מנסה להבין מה קרה שמלא אנשים התחילו לקרוא פתאום את 'קרייסט'.

אני רוצה לכתוב המלצה לפרויקט מוסיקה אבל אין לי כוח או השראה או אפשרות להוסיף שירים כי ווטפאד טלפון.

אני רוצה לערוך פוסט לעמוד אינסטגרם אבל אין לי רעיון והקודם נפלא מדי.

אני רוצה לשלוח ליואב בלום הודעה עם כמה תיקוני שפה שמצאתי בספר החדש שלו וגרמו לי לשמוח כי נראה שגם אגדות כתיבה יכולות לטעות.

אני רוצה לצאת על מישהו שהגיב לי בטייל ואמר שצריך אזהרת 18+ לפרק שמיכאל ורון נפגשים בו ושחיבוק זו דרך מטרידה לומר שלום אחרי הרבה זמן, אבל אני רוצה לעשות את זה בשפה יפה ורהוטה וסובלנית.

אני רוצה לטפס על הגג של אחת המכולות של לוגיסטיקה ואז לקפוץ ממנו. (אל דאגה, הן לא גבוהות במיוחד.)

אני רוצה לצאת לטייל בחורשה שבקיבוץ.

אני רוצה לסגור שבת בבסיס השני ולא כאן.

אני גם מנסה לחשוב על דברים נחמדים לכתוב בברכה לנגד שלי, אבל אולי אוותר כי הוא לא ממש איש של ברכות.

אני לא יודעת. צריכה למצוא תחומי עניין שלו כוללים קריאה, כתיבה, טלפון ודיבור עם אנשים.

אה, גם החמוד האידיוט החליט שהוא רוצה לזרז את מותו ובקושי נטען. צריך זווית מאוד מסוימת כדי שהחיבור יכנס ואחר כך כדי שזו תהיה טעינה רגילה ולא איטית.

~שתהיה לנו שבת נהדרת~

יאללה ביי, ההוא שיצא לקניות בדיוק התקשר אלי (וסונן) 🙃