מעכשיו אני כותבת את ממלכת הצבעים על דפים ורק אז מעבירה את הפרקים הגמורים לדוקס.
ולמה זה?
כי ישבתי היום שש שעות וכתבתי שניים עשר עמודים בכתב יד, מתוכם שני פרקים מלאים ועוד חצי. אחד מהם קצר מדי ודורש עיבוי (למרות שהוא מושלם כמו שהוא, אז אולי אשאיר אותו ככה), אבל אני מרוצה ואפילו מאוד.ההחלטה לדלג קדימה הייתה החלטה נכונה, ועכשיו יש לאייקו ספוילרים למה שקורה בין לבין כי אני בטח אשכח את כל התכנון. ירדה דמות. ארוע השתנה. הייתי על סף דמעות רוב הזמן כי עצוב לי. ואז פארקס הגיע ועשה את חיי קלים יותר.
בקיצור - יד שמאל שלי מתה. האמה כל כך כואבת כי החזקתי את העיפרון ממש חזק והרבה זמן ומזמן לא כתבתי ביד. היה רגע ממש מלחיץ שנתקעה לי כף היד, אבל זה עבר מהר.
זהו. אני מרוצה ועצובה ושמחה כי תיקנתי. חור. ענק. בעלילה. ונחמד לי בסך הכל אבל כואב לי הלב כי תלאס וקאס 😭
~לילה נפלא שיהיה לכולנו~
נ.ב: הפלייליסט ששמעתי בזמן הכתיבה ככל הנראה הוא הפלייליסט הכי לא מתאים לממלכת הצבעים שקיים, אבל הוא ממש עזר. מה שכן, מצאתי להקה (צמד) שהיא פשוט מורגן. כל השירים שלהם. מורגן. המנגינות שלהם, פסיכיות ודיגיטליות ומגניבות בטירוף. מורגן מורגן מורגן. IDKHOW תחפשו ותאזינו. לא רק תגלו יוצרים מדהימים - תפגשו את מורגן.
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Randomנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...