אני, עצמי ואנוכי 4.0

עובדות קצת יוצאות דופן על עצמי

האם אני בטוחה שאני רוצה לכתוב את החלק הזה? נופ.

האם אני עומדת לעשות זאת בכל מקרה כי אני פשוט חייבת לכתוב את זה איפשהו? יאפ.

מה עומד להיות כאן? רשימה של עובדות שכנראה יגרמו לכם לפעור פה לרווחה מכמה המוח שלי שרוט.

הבה נתחילה~

1. ככל שאני יותר שמחה ככה יותר סביר שאחשוב על מוות
לא בקטע התאבדותי, יותר במובן של 'וואו, אוקי. אני על גג העולם עכשיו. אם מכונית תדרוס אותי זה ממש בסדר.' כזה. או רצון לטפס על איזה גג ולקפוץ ממנו רק לשם הניסיון. דברים בסגנון.

2. ככל שאני יותר מדוכאת כך גם יותר סביר שאחשוב על מוות
גם לא בקטע התאבדותי. אבל גם לא במובן הקודם. זה מגיע בעיקר בשאלות קיומיות על מוות והחיים שאחרי ואיך שיכול להיות נחמד להגיע לשם ולראות מה באמת קורה.

3. אני חושבת הרבה על מוות באופן כללי.

4. ההתנהגות שלי משתנה בהתאם לסביבה שאני נמצאת בה.
למשל לפני כמה ימים הייתי בכנס קדם קצונה שכזה, והתנגחתי בערך בכל מי שהגיע להרצות לנו. איכשהו כולם שם רצו שאצא לקצונה (מה שלא עומד לקרות) ואני רק עמדתי שם ב: "אה. לא. זה לא באמת האופי שלי. סתם אין לי כוח אליכם כרגע."

5. נמאס לי מאנשים ממש בקלות.
זה יכול לקחת יום. שבוע. חודש. אבל מרוב האנשים נמאס לי תוך זמן קצר מאוד.

6. כשרע לי ומר לי אני יוצאת לטייל ושוקלת לקפוץ מהגשר שמעל הנחל ליד הבית.

7. אני שקרנית מדהימה.
לרוב אני חושפת את זה ששיקרתי, אבל לפעמים גם לא.

8. אם יש לי יתושה חיה בחדר בלילה. אני לא אשן בלילה.
ניקח לדוגמא את היום לפנות בוקר: הלכתי לישון בארבע, כי עד אז נמצאתי במצוד אחר עשר יתושות שהיו לי בחדר. מה אני אגיד, זה טורד מנוחה בקטע אחר.

9. המחשבות שלי רצות מהר יותר משאני מצליחה לעבד אותן.
ואז יוצא שאני אומרת מלא דברים מטומטמים או לא מצליחה לזכור על מה חשבתי שנייה אחרי. זה עצוב, חלקן נהדרות.

10. לא זוכרת את הפעם האחרונה שחלמתי חלום טוב.
בזמן האחרון הסיוטים מגיעים אלי כמו יתושים.

11. אני מקנאה בכל העולם ואשתו בערך.
כל יום. כל היום. בכל אחד. על כל דבר.
הקאטצ' הוא - זו קנאה מסוג אחר. היא לא גורמת לי להתעצבן על אותו אדם, אלא להעריך אותו. אני מקנאה במישהו מתוך הערכה לדבר שלו יש ולי אין ורצון להשתפר ולהשיג את זה גם, אבל עדיין מקנאה.

12. אני שונאת את עצמי ואוהבת את עצמי בערך באותה מידה.
ממש קשה לחיות ככה, שתדעו. מצד אחד אני ממש סבבה עם עצמי. מצד שני אני ממש לא סבבה עם עצמי. יש כאן יותר מדי דברים להתחשב בהם כשאני חושבת על זה, ואז אני נכנסת לבעיית ה 'כאילו, זה טוב, אבל על כל דבר טוב יש איזה חמישה גרועים, אבל כל אחד מהגרועים יכולים להתפרש באלף צורות שונות, אז אולי הם בעצם דיי בסדר, אבל עדיין גרועים.' וככה עד אינסוף.

13. אני חושדת שיש לי בעיית קשב וריכוז לא מאובחנת.
כאילו, אוקי. תנו לי אדם אחד שיגיד שהקשב שלי תקין. אני יכולה להיות מרוכזת למוות במשהו למשך מלא זמן, או חסרת מנוח לחלוטין ולא מסוגלת לשבת יותר משתי דקות.

14. עדיין לא בטוחה לגבי זהותי, יש לומר.
לא יודעת אפילו איך להסביר את זה, אז לא אסביר את זה.

15. אני סנילית.
ועל כן - שכחתי את העובדה שבכלל גרמה לי לרצות לכתוב את החלק הזה (אולי כי קלטתי את זה בשתיים לפנות בוקר והייתי עייפה מדי).

16. אני נוטה להאמין שמבחינת אנשים שהם לא חברים קרובים שלי או משפחה, אני נחשבת אדם זמני לחלוטין.
מה זה בעצם אומר? שלא נראה לי שהרבה אנשים רוצים לשמור איתי על קשר מעבר למתי שהיינו יחד. נגיד בקורסים, כנסים של יותר מיום אחד וכו'. יש מי שאיכשהו יוצאים מהם חברים בלב ובנפש, ויש אותי - שאחלה עם כולם ועוזרת וכנראה מלמדת דבר או שניים על החיים, ואז זהו. נגמר. אין קשר.
לא אוהבת לחשוב על זה.

17. יש מצד שאני לא בנויה לקשרים מחייבים.
שזה כמו הקודם, רק הפוך. יכול להיות שאני האחת שגורמת לזה שהכל יהיה זמני, כי אני מפחדת מדי מתחזוק של מערכות יחסים מכל סוג שהוא.

18. ככל הנראה האדם הכי חרדתי שקיים.
זה לא מצחיק. השנת שירות עשתה אותי חרדתית, כשקודם לא היה לי אכפת כמעט מכלום. זה כאילו העובדה ששם לאף אחד לא היה אכפת, גרמה לי להעמיד פנים שכן אכפת לי כדי שלא הכל יהיה אותו דבר, ואז באמת התחיל להיות לי אכפת. אז עכשיו אני חרדתית מחרקים ואנשים יותר משהייתי קודם.

19. זה או שאני מתה מפחד, או שאני אדישה לחלוטין.
אין באמצע.

20. שוקלת ללמוד מדעי המוח ופסיכולוגיה רק כדי שאוכל לערוך ניסויים על עצמי כי לחלוטין נמאס לי לנסות להבין מה הולך בגולגולת הזאת.
יודעת שזה לא יקרה כי כדי ללמוד מדעי המוח צריך פסיכומטרי הזוי וכישורי הלמידה הנדרשים לעניין לא קיימים אצלי.

21. מתעבת ויכוחים.
רק כי אני משנה דעה ממש בקלות וזה עצוב. ממש קשה לי לעמוד על דעתי מול אנשים משכנעים, אז או שאני נכנעת או שאני מוותרת מראש (עד שזה מגיע לויכוחים עם קצינים, שרק גורמים להם להתלהב ממני ולומר שיש לי את זה וחבל שאני לא רוצה קצונה).

22. אני רוצה לעשות צניחה חופשית.
ובאנג'י. וסנפלינג. ועוד פעם צניחה חופשית. ודאייה. וכל דבר אקסטרימי חוץ מצלילה ומה שכולל בתוכו מים.

23. אולי אני לא מפחדת מרוב מה שאני חושבת שאני מפחדת ממנו ורק משלה את עצמי בכל העניין.
זה אפשרי. אני נשבעת שזה הגיוני. אם זה נכון אני אבכה. לא מצחיק.

24. אני חוששת שהכחשה זה שמי השני.
לא בטוחה למה, האמת. פשוט יש לי הרגשה שאני מסתירה מעצמי הרבה דברים, עד רמה שאני לא בטוחה אם אני מכחישה אותם, משקרת לעצמי לגביהם או באמת לא יודעת שהם קיימים.

25. נוטשת דברים מאוד בקלות וחסרת יכולת התמדה בסיסית.
לא קשה לשים לב, הא?

כן, טוב. אני אפסיק כאן. רק הייתי צריכה להבהיר לעצמי שאני בסדר למרות שאני הזיה, אז עכשיו הכל טוב~

~יאללה ביי~

מוזמנים לכתוב גם על עצמכם איזו עובדה נחמד. יכולים גם לא :)