צריכה לכתוב אותו מחדש.
אין לי כוח וישבתי ובהיתי בתיבה של התקציר בפרטי הסיפור במשך עשר דקות בלי שום מושג איך לשנות את הדבר הזה.
זו הסיבה שאני תמיד. תמיד מתחילה סיפור מהתקציר ולא כותבת תקציר אחרי שכבר התחלתי את הסיפור. כל מילה נעלמת פתאום. כל פעם מחדש. אז אין לי מושג מה לכתוב בתקציר החדש (שחייב להגיע כי מפלצת הפסטה המעופפת רק יודעת כמה העלילה השתנתה מאז) או איך לנסח את מה שהולך שם.
עזרה? מישהו שטוב בתקצירים ורוצה לעזור לי?
אוף. אין לי כוח.
גם כבר משישי אני אומרת לעצמי שאמשיך לכתוב את זה אבל מפחדת להתחיל כי אין לי מושג א י ך . כאילו, עשיתי שם קפיצת זמן מטורפת ואני מ ס ר ב ת לבטל אותה. גם אם זה משנה לחלוטין מה שתכננתי אי אז בכיתה יא.
גם קראתי מחדש את 'היורשת' ו 'הכתר' לפני יומיים והגעתי למסקנה שההחלטה הנבונה ביותר תהיה לחלק את הסיפור לשניים. סוף פסוק. לא חלק א - חלק ב, אלא שני ספרים שונים. רק צריכה למצוא שם לחלק השני שהוא לא 'במה מאולתרת 2' (כי זה לא 2. זה אחר.)
המוח שלי משתגע כבר --_--
~המשך ערב נפלא שיהיה לכולנו~
אגב, גיליתי מחדש את ג'ייק באג לפני שבועיים בערך ואתמול גיליתי גם שהוא בן 27 אז עכשיו אני מנסה לא לחשוב עליו יותר מדי כי 27 ואוקי. אבל אני רוצה להמליץ עליו. מאוד. אז כרגע אמליץ עליו כאן ומתישהו יהיה לי מספיק כוח רצון לכתוב עליו המלצה אמיתית בפרויקט וזהו. *ממליצה בחום הוא חמוד תשמעו אותו*
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Randomנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...
