לא במובן הרומנטי. במובן ה - הם תמיד כאלה נחמדים! (חוץ מאלה של האוזן השלישית שהם סנובים מתנשאים ואין לי כוח אליהם)~
אתמול יצאתי ליום דיסקים בתל אביב. התחלתי במקום שנמצא הכי רחוק במטרה להתקדם לכיוון יפו. בפועל לא תכננתי נכון זמנים ומצאתי את עצמי - כצפוי - משוטטת בין עמדות הדיסקים במשך חצי שעה ואז מדברת עם המוכר עוד רבע שעה. הוא, ברוב טובו, המליץ לי על מקומות שמוכרים דיסקים יד שנייה (מה שלשמו הגעתי ובאותה חנות מכרו רק חדשים), אז לשם עברתי. אממה, לקחתי את הקו לכיוון הלא נכון ונאלצתי לחזור על עקבותיי. על אותו קו חזור נתקלתי בחברה מהבסיס, מה שהיה נחמד~
בכל מקרה, ההתברברות שרפה לי בערך רבע שעת אור ובחנו הבאה (חור בשחור שמה) נתקעתי שעה. לא מגזימה. שעה השתופפתי ועברתי דיסק דיסק בחיפוש אחר משהו שילכוד את עיני. בסופו של דבר יצאתי עם חמישה ב 25 ש"ח (לצורך השוואה - דיסק חדש עולה בין 60-90 ש"ח) ^-^
פלוס חנות הדיסקים החביבה עלי נמצאת ליד היכל התרבות (התו השמיני) והסיבה שאני כל כך אוהבת אותה היא כי פעם אחת כשהגעתי ניהלתי עם המוכר שיחה של לא פחות מחצי שעה, כי חיפשתי אלבומים של להקות לא מוכרות מספיק בארץ והוא אמר שיבדוק אם אפשר להזמין לי אותם (ואז זה לא קרה כי קורונה וסיבוכים ונראה לי שהם שכחו מזה עד עכשיו אבל ניחא) והיה מרתק כי הוא הכיר אותן! וידע להמליץ לי על הרכב דומה למה שחיפשתי, שהיה מעולה~
אחר כך עברתי לכנס ההוא של צומת, לקחתי סימניות ושוקולדים וברחתי לסניף השקט ועם המקום לנשום. בסניף מצאתי את הספר הרביעי בסדרת מנהרות - קרוב יותר - ובזאת השלמתי את הספרים המתורגמים לאוסף~
קניתי אוכל בשלושים וחמישה שקלים ביריד האתני שיש תמיד בימי חמישי בסנטר וחזרתי לרכבת ברגל כי לא היה לי כוח לחכות עשר דקות לאוטובוס. ברכבת התיישבו איתי ברביעייה וברביעייה שליד חבורת בנות שכל כולן שקיות צומת ספרים, מכנס הרומנטיקה כמובן. אחר כך התיישב גם חייל, סקר את המצב בזריזות והחליט לשקוע בטלפון, בחכמה. בשלב מסוים הן גם התווכחו מתי יצאנו מתל אביב ואני, בתור סולדת הוויכוחים חסרי התועלת שאני, שברתי את חילופי הדברים ואמרתי שיצאנו בוחצי. ואז הגעתי הבייתה, השווצתי בפני ההורים שלי בדיסקים שמצאתי (ביניהם: הסינגל של to the moon and back, אלבום הופעה של אריק קלפטון, אלבום של אלטון ג'ון, אוסף להיטי ג'אז ומשהו בשם no use for a name שנראה מעניין~) בסימניות ובספר והלכתי לסיים את הסדרה ולישון.
זה היה אתמול. היום - התחלנו בארוחת בוקר בבית קפה כי אחותי חזרה מהבהדים לסופש ושיוועה לאוכל טעים. חזרתי הבייתה ברגל ואחרי עשרים דקות יצאתי להסתובב. בדרך נתקלתי בחברה טובה שצעקה לי מהרכב ויצאה כולה מהחלון כדי להסב את תשומת ליבי, ובבן דוד שלי שאליו בכלל לא שמתי לב והתקשר אליי ב - "לאן את הולכת?" מה שגרם לי להסתכל סביבי בבלבול עד שאמר שיצא מהירקנייה וחלפתי על פניו במעבר חצייה. הוא היה ברכב. מובן שלא ראיתי אותו. אמרתי שאני הולכת ליריד, אז הוא הצטרף~
הסתובבנו לנו, הסכמנו שזה רעיון טוב להקים דוכן משלנו בפעם הבאה, בתקווה שאהיה בבית (לא חושבת שאהיה בבית אבל ניחא), קנינו גלידה מחנות הגלידות. שהיא חנות גלידות, לא גלידרייה. חנות כזאת שיש בה מלא מקררים של גלידות ובחיים לא נכנסתי אליה כי זה לא מעניין אותי אבל כנראה אעשה זאת יותר מעכשיו. בסוף חזרנו אליהם לדירה ואני הלכתי לי הבייתה ברגל.
מזג אוויר נפלא היום, באמת. אין בי שום רצון לנסוע, אני פשוט הולכת לכל מקום ברגל~
~שנזכה למזג אוויר נפלא תמיד~
למעלה^ שיר המיינסטרים של חובבי הרוק היפני נכון לכרגע. בכל חוררר הוא מופיע לי, אבל בצדק. אחלה שיר~
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
אקראינגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...