כי לא עשיתי את זה הרבה זמן~
השבוע כתבתי קצת. קראתי הרבה. הייתי בלחץ. קיבלתי ספרים. קצת ירד הלחץ. הייתי במקום אחד יותר מדי פעמים. יצאתי לטייל. היה לי נחמד. היה לי בלתי נסבל. היה לי רגוע. רציתי לצרוח.
שבוע סטנדרטי בסך הכל.
העובדה שאני מתגייסת עוד שבועיים מתחילה להיות מוחשית.
השבוע התחיל בראשון, כשכל הסופש עבדתי על הכנת משחקים על הדמויות שלי לאינסטגרם (מוזמנים לעקוב puma161_stories) וזה היה כ ל כ ך כיף! עשיתי על הדמויות מממלכת הצבעים וזה ממש עזר לי להכיר אותן טוב יותר, מעבר לרגשות העמוקים והמניעים שלהן - גם תכונות 'רגילות' שבסך הכל קיימות אצל כולם. נהניתי כל כך להכין אותם, וגם לגלות שעל פי הכתוב - אני 95% מיטאס!
בתחילת השבוע לא עשיתי יותר מדי, בעיקר עניתי על השאלונים של עצמי, ניסיתי לכתוב, ניסיתי לקרוא וצפיתי בסדרות מטומטמות.
יום שלישי נסעתי עם אחותי לתל אביב, נפגשנו עם אמא שלי ויצאנו לבדוק איזו חנות יפנית חדשה שנפתחה. היא ממש חמודה, למען האמת, עם כל מיני ממתקים וחטיפים ומאכלים יפניים שכאלה, סושי שמגיע כבר ארוז ואפשרות לאיזו קערת סושי מפורק בהרכבה עצמית. משהו מגניב כזה.
קנינו ואכלנו לנו ואז פשוט המשכנו להסתובב בשדרות רוטשילד (יש לציין שזה היה בהחלט טעים, אבל הממתקים מאוד מוזרים ושנויים במחלוקת), ואז כבר החלטנו שנלך ברגל עד הרכבת כי זה קרוב. כשהגענו לבימה אצתי לי, כמובן, לחנות דיסקים עם המוכר החביב. הנחתי שהוא לא יהיה שם, אבל הוא כן היה וגם המליץ לי על עוד להקה שהייתה מאוד מאוד נחמדה ולצערי אני לא זוכרת את השם :( על הדרך כבר הוספתי עוד אלבום להזמנה~בדרך חזרה ברכבת ראיתי שנשלחה לי הודעה מהדואר, שהגיעו אלי שתי חבילות מחו"ל. ניחשתי שאלה הספרים שהזמנתי. דבר משמח נוסף~
תמיד קשה לי ללכת למקומות עם אחותי, כי אני אוהבת ללכת והיא מעדיפה שלא (וזה מובן, אבל מאוד קל לי לשכוח את זה כשזה מגיע ללקחת אוטובוס למקום שנמצא במרחק עשרים דקות הליכה), אז אני תמיד מגיעה מראש באווירת 'אין לי כוח' שכזאת. זה מעצבן אותי, ואותה ואת כולם ותמיד גורם להתלקחויות קטנות בינינו. אז זה קרה גם אז ואחר כך, כל יום שלישי עבר עלי בחצי האשמה עצמית על מה שעשיתי ומה שיכולתי לעשות אחרת (למשל - לדחוק פחות).
יום רביעי נפתח ביקיצה מוקדמת יחסית, כמו כל יום בזמן האחרון כי אני לא מצליחה לישון נורמלי. המשיך בהליכה קצרה לדואר ואיסוף שתי החבילות שהגיעו אלי, פתיחה שלהן בהתרגשות שיא וגילוי שאלה רק שני ספרים מתוך חמישה שהזמנתי, אבל שניים שמאוד מאוד ציפיתי להם ^^ (I Hope You Get This Message ו Red White & Royal Blue שהתחלתי לקרוא כבר באותו יום ואני לקראת סיום~)
אין לי מילים לתאר כמה התרגשתי ושמחתי באותו רגע, כי אני כל כך לא סומכת על הדואר שהאכלתי את עצמי סרטים שלא יגיע אלי אפילו ספר אחד ממה שהזמנתי, ואז הגיעו שניים, אז מפלס החרדה ירד מעט.

YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Randomנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...