אני, עצמי ואנוכי 4.0

אני וקו עלילה רציף

קווים מקבילים בהחלט ומכאן יוצא - לעולם לא נפגשים.

זה כל מה שאני זוכרת מגאומטריה בערך.

בכל מקרה, נכון במה מאולתרת? אז איבדתי לחלוטין כל קו עלילה שאי פעם חשבתי שקיים. האם ידעתם שיש לי המוני קטעים ואירועים שכתבתי לעצמי סתם ככה בין לבין? כאלה שכבר מזמן עבר זמנם בעלילה והוחלף באחרים, כי לא זכרתי שכתבתי אותם ורק חודשים אחרי נתקלתי בהם באחת הדפדפות?

מעניין בסך הכל. זה גם בעייתי, כי הרבה פעמים אני זוכרת שכתבתי משהו מתישהו שהכרחי לפרק הנוכחי אבל לא מוצאת אותו. מה מתברר רוב הפעמים? שפרט המידע שזכרתי נכתב באחד הקטעים האלה שכתבתי לפני שנתיים או שלוש, סתם ככה, לכיף, לפני שחשבתי בכלל לחזור אל הסיפור הזה.

למה העליתי את הנושא הזה? כי עכשיו אני עושה את זה במודע. חצי במודע. אני לא רוצה לשנות את מה שתכננתי, אבל שני אלה מתחילים להתערער פתאום אחרי שהם דחקו בי להמשיך איתם ובתומי החלטתי לזרום איתם.

כמה מוזר זה בעצם כשאני אומרת שהדמויות שלי הן מקדם העלילה העיקרי ואני רק מעלה את זה על כתב? כי זו לא הגזמה, ברצינות, איבדתי לחלוטין כל השפעה שאולי הייתה לי על העלילה.

אבל(!) אני לא עומדת לוותר על החלק ההוא. אני צריכה אותו לשבר הנפשי שלי ושל כולנו והוא עומד. לקרות. ולא אכפת לי כמה מיני שברים יהיו לשני הסתומים האלה בדרך, זה יקרה.  הכל כבר כתוב. עתיד לקרות. ובהחלט יקרה.

זהו.

זו באמת בעיה, העניין הזה של רצף עלילה. כל כך קשה -_-

אם לא הייתי מפרסמת היום פרק בטייל ככל הנראה הייתי שוכחת לחלוטין מהעובדה שיש להם בגרויות חורף. איזה מזל שקראתי אותו לפני בחיפוש אחר טייפו ושאר בעיות, זה עזר לי להמשיך את פרק 27 עכשיו XD

וול. זהו בעיקרון. הנה שיר שהתמכרתי אליו בשבוע האחרון:

זה כל כך טובבבבבבבבב ומגיעה לו כל כך הרבה יותר הערכה וואו. (כן, הוא נמצא גם למעלה. פעמיים כי טוב~)

~לילה נפלא שיהיה לכולנו~

מחר קמים בשש וחצי בתקווה להיות מוכנה עד שבע ^^

(יש לי טרמפ לבסיס עם חברה שלא נפגשתי איתה מלא זמן. החששות קיימים וכך גם התרגשות מסוימת.)

אההה נ.ב: קרייסט מתחיל לצמצם פערים עם ממלכת הצבעים בזמן האחרון וזה כל כך מוזר. אין לי מושג מאיפה אנשים מגיעים אליו פתאום :O