אני, עצמי ואנוכי 4.0

קצת לחוצה?

כאילו... כן?

אני שמחה לצאת קצת מהבית סוף סוף. התחלתי ממש להיחנק שם, אבל עכשיו ממש כואבת לי הבטן ויש לי בחילה וזה לא כי אמא טבע באה לביקור.

אני שמחה לפגוש את הבנות מהמצפה שיגיעו לסמינר, אבל חוץ מהן יהיו שם עוד דיי הרבה אנשים. חלקם הם הבנים של הגרעין, משאר המצפים בצפון, שעם רובם לא ממש החלפתי יותר ממשפט כל השנה והם דיי מפחידים אותי (רק אותי). אז, אני מצפה לזה כי בין היתר יהיו שם אנשים שאני מכירה מהמצפים בדרום ומלא זמן לא ראיתי או דיברתי איתם, אבל להלן סיבות לחץ:

1. קורונה - אנחנו עומדים להיות שם שלושה גרעינים ולמרות שלא כולם מכל גרעין מגיעים ולמרות שנהיה מחולקים לקפסולות, זה עדיין מלחיץ אותי.

2. לפגוש שוב בנות מהמצפה - אני בעיקר מתרגשת לקראת זה, אבל דיי מפחיד כי לא ממש דיברתי עם אף אחת מאז שסיימנו כי אין לי כישורים חברתיים בשיט.

3. אנשים בכללי - זה רע. אמרתי לעצמי שאנסה לדבר איתם הפעם, אבל עכשיו אני מתחילה להילחץ ואין לי כוח לזה.

4. אני ממש מקדימה - אמרו שהגעה בין ארבע לחמש וחצי ואז האחראי שלנו אמר שנתראה בארבע אז כיווננתי את עצמי לארבע ועכשיו אני ממש מתחרטת על זה כי אני בטוח אהיה שם לבד וזה יהיה מביך (תולה את כל תקוותיי בכך שבאמת באו אנשים לעזור לארגן וכבר נמצאים שם).

5. אין. אני פשוט לחוצה כי לחץ. אה - חוסר ביטחון כללי לגבי האריזה שלי. התיק ממש כבד ויש בו רק שני מכנסיים, ארבע חולצות ודברים לחמישה ימים. אני יודעת שארזתי טוב, אבל תיקים כבדים תמיד גורמים לחשוב שוב על הכל.

~למה לחץ למה~

אבל, אני שומעת עכשיו את הפלייליסט שלי בספוטיפיי והוא אחד הדברים האהובים עלי בעולם אז נחמד לי~