עשיתי חינה.
עכשיו השיער שלי מריח כמו תערובת צמחית שכשלה.
והוא כהה יותר.
אחותי ממש נבהלה בהתחלה שהוא הפך לשחור כי: "זה הצבע שלי! השיער שלך בהיר ושלי כהה. ככה זה אמור להיות." אז אמרתי לה שוב ושוב שזה דוהה בהדרגה ולא עומד להישאר כהה לנצח.
מסקנות לפעם הבאה - חינה אדומה ולא חומה כי חומה כהה מדי בשביל השיער שלי.
מישהו עם ניסיון בצביעת שיער בחינה יעשה לי את זה (ולא אחותי והחברה הכי טובה שלי שהכאיבו למדי בתהליך).
****
בנוסף - אותה חברה הכי טובה ואני דיברנו קצת וכמו תמיד, הדברים הכי חשובים נאמרים ממש לקראת הסוף.
האמת שאני מאוד שמחה שפתחנו את הנושא הזה בינינו כי הרגשתי שמשהו לא לגמרי בסדר איתה בזמן האחרון ואז היא שיתפה אותי בזה והרגשתי שאוקי. אנחנו עדיין בסדר. הקשר מתפתח בהדרגה ההדרגתית ביותר שלו וזה יופי.
ואז היא טענה שאני אדם מאוד מדחיק וסגור רגשי ושזו דרך התמודדות מאוד לא בריאה.
היא לא בדיוק טועה. אבל אני לא ממש רוצה לשנות את זה כרגע?
כאילו, דיי נחמד לי עם העמימות הרגשית שלי, במיוחד בזמנים שנראה כאילו העולם עולה בלהבות. אני דיי בטוחה שאם הייתי במודעות מלאה לרגשות שלי לא הייתי שורדת אותם.
אז זה היה זה.
****
דרךאגב, אתמול העליתי חלק חדש בספר קטעים שלי!
לא קרה הרבה זמן. דיי גאה בעצמי על עצם הכתיבה~ ואלה גם השניים החמודים שאני כותבת בלי קשר לחיים!
הם אחלה. חמודים. אוהבת אותם מאוד.
****
גם התחלתי לקרוא את here's to us (ההמשך של what if it'ss us שכיכב בראש הרשימה שלי מספר חודשים טובים) ואני כבר צופה לפחות שלושה שברונות לב שונים עד שיהיה בסדר. אם יהיה בסדר.
בעיקרון אני מכחישה את אבהורזן, כי סיימתי פרק והשם של הפרק הבא מאוד מחשיד ומעלה בי יותר מדי חששות אז אני דוחה את הקץ. בזמן הזה סיימתי את תרמית האהבה הספרדית (לא שווה את ההייפ. בשום צורה. פשוט נמרח ונמתח כמו מסטיק ובשלב מסוים כבר נגמר הטעם והגיע טעם הלוואי המריר המגעיל הזה). ואני ברבע דרך ב 'השפעה' של ג'יין אוסטין (עושה תיקון אחרי הסרט המזעזע של נטפליקס).
****
גם כתבתי חלק עתידי מאוד חשוב להדרן.
אבל עכשיו אני לא מוצאת את הדפדפת שכתבתי בה וזו בעיה די רצינית, כי זה חשוב. מאוד. ואני לא אצליח לשחזר את מה שיש שם כולל רגשות כולל הכול.
אז אני צריכה למצוא את הדפדפת הזאת.
****
חוץ מזה גיליתי שסגרו את סניף הדואר שליד הבית שלי. משמע אין לי איך לשלוח ספרים לאנשים יותר כי נשאר רק סניף אחד ביישוב ואין בו תורים ליטרלי אף פעם. אז או שאני הולכת ליישובים הסמוכים לשלוח בהם או שאני מוצאת חברת הפצה אחרת או שחסל עם המשלוחים לצמיתות (או עד שיפתחו את הסניף מחדש או משהו).
גם רציתי להביא מלא ספרים למתחם יד שנייה באייקון (כי הוא נפתח מחדש בשעה טובה) ואז גיליתי שיש הגבלה של עד עשרה פריטים לאדם וגם שרוב הסיכויים בכלל לא אוכל להגיע כי צה"ל.
בקיצור, ביי ביי לכסף סוכות~
****
אגב אייקון, רציתי גם להגיע בקוספליי לדמות שלי (אייריס, אם מישהו במקרה הבלתי סביר זוכרת אותה) וכבר ממש הלהבתי את עצמי עליו כי יש לי חצאית ומגפיים ואני צריכה למצוא רק חלק עליון שיתאים לוייב ואפילו הכנתי לה קיר בפינטרסט לצורך השוואה. ואז גיליתי שכנראה לא אצליח בכלל להגיע לאייקון כי דפקו לי סגירה בשמחת תורה וכנס משתחררים בשלישי (תכננתי לחתום את רביעי ואז לצאת שלישי ולחזור ישר לסגירה או לחתום גם את חמישי ואז סופ"ש ארוך אבל נופ. סוגרת שבת.) אז נדפקו לי התוכניות בסך הכול.
בעיקרון יש לי מה לעשות, אני פשוט לא בטוחה כמה כוח נפשי יש לי להתעסק בזה. ודיי בטוחה שאף אחד לא יסכים להחליף איתי סבבים בגלל הסגירה הזאת, למרות שזה לא הגיוני מה שקורה פה.
****
הו, צפייה נוכחית: רשימה שחורה (הדרמה התאילנדית. לא האמריקאית. מעדיפה תלמידי תיכון שחושבים שהם מאפיונרים על פני כל דבר אחר כרגע בערך)
heartbreak high - הנטפליקסי הנוכחי שיש לו רק שבעה פרקים אז אמרתי לעצמי וואלה סבבה ואז נטשתי בפרק ארבע אבל נראה לי שאמשיך עכשיו.
****
זהו. הכלבים הם כלבים. החתול הוא חתולה. דיי מיציתי את צה"ל באופן כללי. רבה עם אנשים רק לשם העניין שבדבר. מטעינה את הרדיו שלא התייחסתי לקיומו במשך זמן רב מדי. האחראי נשקייה הקודם צרב לי דיסק. זה ככל הנראה הדבר הכי מושקע שמישהו שלא באמת נחשב 'חבר' שלי או משהו עשה בשבילי. הוא אמנם טעה בסוג הקובץ אז הדיסק לא באמת שמיש, אבל אני עדיין נוצרת את המחשבה.
לא חושבת שאקנה ספרים בשנה הקרובה. צריכה להתחיל לחסל את אלה שכבר יש לי. הרבה. יש הרבה. אני גם קצת רוצה לקרוא יותר בעברית, כי לאחרונה יוצא שאני קוראת מלא באנגלית וזה מקשה לי על הכתיבה. היא הרבה פחות זורמת, כי כל מה שאני כותבת נשמע לי לא נכון תחבירית או מהותית או לא מספיק מדויק, אז אני צריכה קצת כתיבה עברית טובה שתעזור לי עם זה.
****
עכשיו באמת זהו.

YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Randomנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...