אני, עצמי ואנוכי 4.0

מרגישה שעברתי לינץ'

וירטואלי.

חיובי.

מאוד מאוד מוזר.

הבנות שאיתי בחדר החליטו שהן עושות לייב בטיק טוק, אוקי? זה בתור התחלה.

אני בזמן הזה בדיוק סיימתי להתקלח וארגנתי את כל מה שהתעצלתי לארגן אתמול כי הייתי גמורה.

בסופו של דבר, לאחר בקשות מספר, עשיתי גיחה קלה (ללייב) ואמרתי שלום.

אנשים משום מה התלהבו.

אחר כך סתם הצטרפתי כי זה הצחיק אותח, ואיכשהו בגלל סידור הישיבה יצא שהייתי היחידה שראו את פניה בשלמותה.

מפה לשם איזה אחד מתברר מצאתי חן בעיניו. ביקש את האינסטגרם, קיבל, התחלנו לדבר והיה נחמד כזה. הוא היה אחלה והכל ודיברנו על מוסיקה והוא אמר שהוא התחבר לשם שלי ולוייב (אל תשאלו אותי, אין לי מושג איזה וייב אני משדרת) וכו וכו.

נראה אחלה בן אדם סך הכל.

חוץ מהעובדה שהוא היה קצת רוח רפאים וחברותיי לחדר לא הפסיקו למנטר 'הוא בדוי... הוא בדוי...' כי לא הייתה לו תמונה ולא כלום ובלה בלה בלה (דברים שלא ממש אכפת לי מהם).

איכשהו, לא יודעת ולא מבינה איך, בשלב מסויפ עוד ועוד אנשים התחילו לשאול לגבי בלייב ואמרו כל מיני דברים ומוצאת חן ונראית טוב וווטאבאר, באמת, והן התלהבווווווווו כאילו נכנסתי לאור הזרקורים פתאום.

לא יודעת איך זה מבחינתכםן, אני לא רגילה שאנשים חושבים ומרשים לעצמם לומר שאני אדם יפה או מחמאות כאלה ואחרות, שלא נדבר על מבקשים את המספר או דרך תקשורת אחרת.

וההוא (ההוא שהייתי איתו בעיצומה של שיחה, יש? שמתברר שבאמת התחיל איתי ושזו לא הייתה סתם שיחה) התברר כקנאי ורכושני, שזה קצת מצחיק בהתחשב בעובדה שאנחנו בהחלט לא מכירים או שהוא בהחלט לא נמצא בעמדה להיעלב מכך שלא אכפת לי שאנשים יודעים מה האינסטגרם שלי (כי הוא לא באמת פרטי. אין בו תמונות שלי. סתם הומור עצמי).

בחיי שאין לי מושג מה עבר לאיש בראש, אבל סרבתי להיכנס לחוסר ההבנה הזה, אז בלעתי את צפרדע הכבוד שלי והתנצלתי על מה שלא באמת עשיתי.

כי אני אדם בוגר, כך נראה.

יופי טופי שולם שולם חזרה השיחה בום!

אחד מאלה שהחליטו להתחיל איתי היה מאוד עקשן. וזה שדיברתי איתו היה עם חצי אוזן על הלייב עוד תוך כדי (משונה יש לציין. נורת אזהרה שנייה.) וקלט את זה גם.

עכשיו, לא עשיתי כלום. לא אמרתי כלום. אמרתי שלא אכפת לי שהוא רוצה שאדבר איתו כי לי אין שום חשק. ההוא חשב שהתכוותי שלא אכפת לי שהאחד העיקש ערבי ואני עדיין אדבר איתו.

אין לי מושג מאיפה הוא הסיק את הדבר, אבל זה מה שקרה.

בקיצור, איש משונה.

בנים הם עם מוזר.

כמעט מקווה להיות א-רומנטית ולהימנע מכל הסצנה הזאת.

אני קרובה, אבל לא שם לצערי.

הוא אוהב את הפלייליסט שלי וכנראה יש לו אחלה טעם במוסיקה, יש לציין~

הבנתם את עניין הלינץ'? פשוט תשתדלו לא לחשוב שאני אדם מושך. ואם לא הצליח, אל תציינו את זה בפניי.

~היומחר נפלא שיהיה לכולנו~

נ.ב: היום הצגתי בקשה משונה ביותר לחברי למחלקה ולנגדים שלי - מטריקס 4 יצא לא מזמן וחברה טובה שלי ואני, שצפינו בשלוזה הראשונים במשך חודש בש"ש, ידענו במן הסתם נלך לצפות בו יחד.
אממה, קרה הדבר, התחרבשו סדרי הסגירות ויצא שעד שנוכל ללכת בסופש לא בטוח שהוא עוד יוקרן.

אז, מה עשתה אני, בחוסר ביטחון מוחלט?

שאלה את הנגד אם יש מחר משהו מיוחד או שאני יכולה לצאת לכמה שעות, לראות סרט עם חברה ולחזור.

הוא העביר את השאלה לנגד שלי (ליתר דיוק הוא הודיע לו שזה מה שעומד לקרות, כי מבחינתו התשובה כבר הייתה חיובית) ומפקדי החביב אמר "בטח, תהנו בסרט."

שתי דקות אחר כך נאמר לי שאני צריכה רק להתקשר לקצינה שלי לתדרץ ולצאת ולחזור.

כבר ציינתי שאני מאוד אוהבת את המפקדים שלי?

חוץ מזה, תכלס? מגיע לי. כל החודש עבדתי כמו חמור, בחנתי בלי סוף וכמעט לבד. השבוע אני סוגרת והוא עומד להיות עמוס במיוחד, ומחר זה היום השקט האחרון לפני תחילת חודש.

אז מגיע לי קצת רוגע גם.

לסיכום, אני יוצאת מחר עם חברה מהמצפה לראות את החזרה למטריקס. אעדכן.

נ.ב.ב: כרגע שורפת זמן שהטלפןן יטען קצת למרות שעוד שנייה שתיים לפנות בוקר ואני מתה מעייפות. לילה טוב~