כמו שציינתי לקראת סוף החלק הקודם וכנראה אבד בטקסט, אני יוצאת למשלחת התנדבותית לטנזניה ביולי. אנחנו עומדים להגיע לכפר ולבית ספר, שם אנחנו עומדים להיות עם התלמידים ולהעביר כל מיני פעילויות ושיעורים, להעביר תכנים על נושאים חשובים כמו היגיינה ומתן עזרה ראשונה וגם לשפץ את מתחם בית הספר עצמו (סביבה חיצונית, כיתות, מטבח ויצירת אפשרות למים זורמים או התקנת מיכל מים ראויים לשתייה).
מודה ומתוודה שזו עוד אחת מההחלטות האימפולסיביות שאני עושה בזמן האחרון (מאז שהשתחררתי.) ואני מסרבת להתחרט עליה או להרגיש כל דבר חוץ מהרצון לבוא ולעזור ולתרום במה שאני יכולה.
אצרף פה ובתגובות קישור לתרומות שלנו, מוזמנים ומוזמנות לתרום, כל שקל יעזור. מוזמנים גם להפיץ במעגלים שלכםן ולאנשים שכן מתאפשר להם (אני מן הסתם לא מצפה לכלום, אבל זו פלטפורמה כמו כל מקום אחר.)
תודה רבה :-)
הקישור: https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/99653
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Разноеנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...
