כי תכננתי לכתוב כאן משהי ואז החלטתי שעדיף לעשות את זה ב 'ברגעים מסוימים' :/
בכל מקרה, אני רק אציין כאן את העובדה שקמתי היום בשתיים בבוקר ועבדתי עד תשע. ישנתי משתיים עשרה עד שלוש ואני עדיין עייפה.
אה, והתחלתי לקרוא את the sky is everywhere שזה ספר של אותה סופרת שכתבה את אתן לך את השמש, שזכה בכבוד במקום של אחד הספרים האהובים עלי. הספר הזה הוא פשוט עצב עצב עצב עצב בכל כך הרבה צורות וזה נורא ומדהים בו זמנית.
אה, גם מחזור יא הגיעו השבוע לחפיפה וממש מוזר לי כי פתאום יש עוד 14 בנות במצפה וזה מלא מלא מלא אנשים וקשה לי. כאילו, הן ממש חמודות והכל ואני לא מבינה למה חברות המצפה שלי חושבות שהן עומדות להיות מצפה לא טוב, אבל זה מלא אנשים וקשה לי מספיק בכמות הנוכחית שלנו, אז להכפיל? לא. תודה. לא.
~שיהיה לכם המשך ערב נפלא~

YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Randomנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...