כי יש לי ה ר ב ה מה לומר ו ה ר ב ה תלונות ואכתוב אותן בכל מקום שיש לי.
במיוחד פה כשאני יכולה גם לחפור ללא גבולות~
השבוע:
הגעתי בשבת עם שותפתי לדירה.
יום ראשון עבודה מתברר שהגיעו שניים חדשים לתחום. אחת הייתה אמורה להיות בקבלה אבל ניחשה שהיא תשתעמם למוות ועברה לחדרנות והשני אמור להיות מציל אבל הבריכה נפתחת רק עוד חודש ועד אז שמו אותו לעזור גם.
עכשיו היא אחלה, הבחורה. מהמרשימות שהבינו התנהלות עסקית מה היא בגיל צעיר וכולי וכולי ושום מושג מה לה ולהיות חדרנית באיזה קיבוץ נידח בדרום (שאלתי ולא קיבלתי תשובה מספקת, אז אולי זו פשוט עבודת מעבר עד שהם יתאקלמו או משהו.) בכל מקרה, היה נחמד לדבר איתה ולמרות התלונות היא באמת ניסתה להבין מה הולך ועבדה. בן זוגה לא ממש. ברח לשעתיים ובכללי האחראית כינתה אותו קישוט.
שיהיה, עשינו בעיקר עבודות גינה שכללו גריפת עלים וניקוי וכו', וכמה חדרים בסוף.
תוך כדי הגריפה נתקעו לי כמה קוצים, כמובן, אבל הוצאתי את כולם ונשארו רק שריטות קטנות מעצבנות כאלה.
יום שני הם לא הגיעו. ואני רק בערב גיליתי שהשריטה הקטנה המעצבנת בזרת היא בעצם קוץ שהחליט להיכנס בצורה אופקית ולא אנכית. גאוני, אני יודעת. מהסוג שלא כיף להוציא.
אחרי שאחד הבנים אמר שיש לו פינצטה אבל שכחתי לבקש בסוף, הוצאתי אותו עם מספריים לציפורניים. איך?
פשוט מאוד: חתכתי את העור שהתחיל להתגבש לו מעל הקוץ (כי חמוד חביב, זה עצם זר. לא אני. לא ששה שישאר שם.) ואיכשהו, בעדינות שבאמת באמת אין לי מושג מאיפה באה, שלפתי אותו איתם בלי שישבר או מקרה גרוע אחר.
כל התהליך לקח בערך רבע שעה-עשרים דקות, אבל העיקר שהוא בחוץ.
יום אחר כך החביבים כן הגיעו. הפעם היה יום יותר רגוע ועשינו שוב, גריפת עלים ושני חדרים בסוף. בלה בלה בלה כנראה בלבלתי ימים אבל זה לא באמת משנה. האחראית התעצבנה ואמרה שאנחנו לא יודעים לשטוף רצפה (מה שנכון. אני גרועה בזה מאוד וכנראה דבר שהיא תאמר לא ישנה את העובדה הזו.) ואז הדגימה והשתדלנו להשתפר. היא הרשמה מיכולתיה של החדשה, סוג של, ואמרה לי אחר כך שמבחינתה חבר שלה יכול להמשיך לישון, הוא לא באמת עוזר, אבל היא סבבה. ואני הקשבתי והנהנתי ובתוך תוכי חשבתי: "מעניין איך היא הגיעה הנה ממלונות בוטיק. באמת, היא מייעדת אנשים להיות חדרנים כאילו זו פסגת השאיפות." אבל לא אמרתי כלום, כמובן, כי הייתי עייפה וכי זה גס רוח.
יום חמישי!
כשברביעי הגיעו אנשים לסקירת שטח ואמרו כללללללל מה שלא טוב וצריך לשנות ולנקות ולסדר (כמו השמיכות, ככה שעכשיו המקום נראה כמו אחסניית נוער, רק שזו לא אכסנייה ולגלגל ככה שמיכות פשוט לא נראה טוב.) ואמרו לזרוק כריות וקנו חדשות ותנקו גם בחוץ ולמה הכל מלוכלך וכן, פה צריך הדברה ובלה בלה בלי ובלה בלה בלה אה! וגם צריך לסדר את הערוגות מסביב.
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Rastgeleנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...
