אני, עצמי ואנוכי 4.0

SHIT HAPPENES

ואנחנו בבידוד כי מישהי לא מרגישה טוב והקיבוץ פתח עלינו עין.

עד לפני חמש דקות הייתי בחוץ, הרזנתי לי למוסיקה וקראתי מחדש כל מיני חלקים בספר המלצות כי אני אוהבת לעשות את זה מדי פעם, ואז אחת הבנות יצאה ואמרה לי שאסור לנו לצאת מהדלתות במצפה.

אז נכנסתי חזרה לחדר שלי ומשם למסדרון ואחת אחרת אמרה לי את אותו דבר ואמרתי לה שזו בדיוק הסיבה שנכנסתי, ואז היא הסתכלה עלי בכזה: "אבל למה נכנסת דרך החדר שלך? יש דלת שני מטר משם (כי זאת שלא מרגישה טוב אצלי בחדר)." ואני הייתי כזה, "הייתי בחוץ, איך הייתי אמורה לדעת שהיא שם? נו באמת."

וזהו. אז קצת מעצבן לי ומאוד מבאס אותי ואני מקווה שעד שישי נדע אם אנחנו יוצאות הביתה (כלומר התקווה שלי היא שהיא תעשה בדיקה ונקבל תוצאות ואז או שהכל טוב ואפשר לצאת או שלא הכל טוב ואז או יחסירו אותנו הביתה לבידוד או ישאירו אותנו במצפה לבידוד) וזה ממש מבאס כי בניתי על שישי הזה לנסוע לתל אביב ליריד ספרים באנגלית שיש שם 😑

טוב, בינתיים אני עם פלייליסט של foster the people בספוטיפיי כי משום מה הם טובים בשיפור מצב רוח וכנראה יהיו ההמלצה הבאה שלי~

~שיהיה לכולנו המשך יום נפלא~

באמת מאחלת את זה. אני מקווה שהימים הקרובים יהיו טובים, כי בזמן האחרון הראש שלי חזק על האשמה עצמית.