שפרק 12 של במה מאולתרת הוא ככל הנראה אחד האהובים עלי.
אני פשוט אוהבת את הדינאמיקה בין גיא למיכאל בשני החלקים שלו וזה כל כך כיף.
הגעתי גם למסקנה שעצוב לי שהסיפור לא ממש מתקדם. כאילו, אני שמחה מכל קורא וקורא שיש, אבל עדיין מודה שאני לא מסופקת 😅
וזהו. ברגעים אלה אני לומדת להשתמש באקסל. מה איתכם?
~המשך יום נפלא שיהיה לכולנו~
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
Ngẫu nhiênנגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...
