כי אני רוצה ואתם מוזמנים לדלג על האחד החמוד הזה.
רזומה הדרמות שלי התרחב מאז הפעם האחרונה שעדכנתי פה. האם סיפרתי לכן על 'החוש השמיני'?
יש לי הרגשה שלא.
*אלוהים אדירים עשיתי טעות והכנסתי את החתול הבייתה ועכשיו הוא עומד ליילל בלי סוף ואבא שלי ישן בשעה טובה אבל לאאאאאא החתול האידיוט הזה יעיר אותו עכשיו וגאד. מצד שני אם לא הייתי מכניסה אותו הוא היה עובר לחדר של ההורים שלי ומיילל בחלון שלהם אז זו חרב פיפיות והמצב בעייתי. נכון לכרגע הוא הפסיק, אבל מי יודע מה צופן העתיד הקרוב.*
החוש השמיני.
שנכנסה לטופ 5 על הפרק השני.
אני. מאוהבת. לחלוטין. בדמויות. בשחקנים. בסיפור. בביצוע. בפסקול. בעריכה. בצילום. בהכול.
מאוהבת.
מדהים לי. ראיתי אותה פעמיים ביומיים. כלומר, את החצי השני ראיתי פעמיים, אבל קיים סיכוי סביר שאצפה בה במלואה שוב מחר. היום. באור יום. אולי בלילה. נראה.
בכל מקרה, כן. החוש השמיני. אנא מכם, צפו בה. אני יודעת אני יודעת, סדרות קוריאניות הן דיי נישה. גם אני פחות התחברתי בהתחלה, אבל. פנינים נסתרות נמצאות בכל מקום, וזו אחת מהן. וכן, היא BL וכן, היא עוסקת בנושאים לא פשוטים (התמודדות עם טראומה, טיפול פסיכולוגי, דיכאון ופציעה מסכנת חיים) אבל זה עשוי כל כך טוב. חצי מהדיאלוגים מועברים נטו דרך העיניים שלהם והדמויות המשניות פשוט *נשיקת שף* וזה אנגסט של החיים וכן. זהו. התאהבתי.
אחריה צפיתי גם ב "פרש את אהבתי כליבך" (i told sunset about you) כי מתברר שממש רציתי להכאיב לליבי באותו שבוע וזה ממש לא היה רעיון טוב אבל גם זאת. מדהימה לגמרי. אני אוהבת כשדרמות תאילנדיות לוקחות את עצמן קצת יותר ברצינות. תמיד כיף. מעדיפה בהרבה על פני הקומדיות המגוחכות, שיצא לי להיתקל בלא מעט מהן בזמן האחרון.
אהבתי. מאוד. שברו לי את הלב איזה חמש פעמים ואיחו אותו שש. היה מדהים. ההכחשה הכי מכחישנית ש... שמה? שנתקלתי בה על המסך? כי זה לא נכון, אבל האחת הזאת פשוט הייתה עשויה טוב. הדמויות היו מציאותיות, לשם שינוי. אמנם הוא נכנס לגיי פאניק של חודש ומשהו אבל לפחות יצא מזה משהו בסוף. והם עשו הכול כדי לסבך את העניינים, אבל משום מה לא התעצבנתי יותר מדי. כי נהניתי, למרות כאב הלב ולמרות שאוף. ההיביסקוס. הייתה לי לחלוחית בעיניים בקטע הזה. אוף. כן. נהדרת.
ואז הייתה את... רגע, תנו לבדוק.
אה, כן. צפייה חוזרת בג'ק פרוסט המקסימה ובקאפקייפ של פעם (שגרמה לי לשנות את הדירוג שנתתי לה באתר מ 9 ל 10 כי היא עד כדי כך טובה לא משהו כמה קרינג' יש שם.)
וכמובן, איך אפשר לשכוח את הפלא: "המתריס נגד עולם הביאל" עם האינטרו המוצלח בתבל. וואו. פארודיה מושלמת. איך אני אוהבת את השחקן הזה. רציתי לצפות בה, אבל בסופו של דבר עשיתי את זה כי הוא היה דמות ראשית בסדרה אחרת שראיתי (שולחן האוכל שלנו. מקסימה מקסימה מקסימה ומחממת לב. טאנה-קון! הילד הזה פשוט מתיקות אין קץ.) ואז ראיתי שהוא הראשי גם בזאת וחשבתי לעצמי: "אה, טוב, אין מנוס אם כך."
אז זה. ועוד כמה שאמנם הותירו בי פחות רושם אך עדיין ראויות לציון. להלן השמות: לאכול בעירום, hometown cha-cha-cha (האמת שעל האחת הזאת אני ממליצה בחום. היא נהדרת, דמות ראשית בלתי והזוג הראשי גם בלתי אחרי שהם נהיים זוג אבל. מעולה.), טאקרה ואמאגי, run on, כתף לבכות עליה, סימולצית הדייטים שלנו, אהבה לא צפויה (אולי ציינתי אותה כבר? גם היא כבר זכתה לצפייה חוזרת.), פריחת הדובדבן לאחר החורף ועוד כמה שבאמת פחות ראויות לציון או ששכחתי מהן~
כרגע אני צופה ב:
יפנית - טוקיו באפריל (משודרת כרגע אז אני בעיקר עצובה עליהם ובלחץ מאיך העניינים יתפתחו. במיוחד מהסוף של פרק 4
קוריאנית - מלך הארץ (קלאסי דרמת רומ-קום ואני כאן לכל קלישאה שינחיתו עליי) וצפייה חוזרת בטעות סמנטית, אחרי שהתרגלתי למשחק הקוריאני ואני מקווה שהחוויה שלי תשתנה לטובה~
תאילנדית - יש לי שתיים בהמתנה כי אין לי כוח להמשיך אותן (עלילות קצת מגוחכות לאחרונה כבר אמרתי?) אבל אני כן סקרנית לגבי 15:55 לעולם לא מאוחר וצריכה להמשיך אותה. חוץ ממנה יש את העונה השנייה של פרש את אהבתי כליבך ואת 'המחוננים'
סינית - אסיה התחילו לתרגם את 'אהבה בלתי נשכחת'! התחלתי לצפות בה בתרגום לאנגלית אבל הם מדברים מהר מכדי שאצליח לעקוב והפסקתי, אז עכשיו אני מחכה שיצטברו קצת פרקים ואז אתחיל אותה :)
אלה בצפייה מיידית. כמובן שתמיד יש סיכוי שאתחיל אחת אחרת פשוט ככה בהחלטה של רגע כי זה מה שאני עושה. אשתדל לעדכן, ככל הנראה אשכח, אבל אשתדל~
~כמה אני נחמדה מאחת עד להדגיש כל שם של סדרה לא משנה כמה פעמים היא הופיעה? (חוץ מהרשימה של הראויות לציון כי זו ליטרלי רשימה ואין צורך להדגיש את כולה.)~
לא מצאתי גיפ בגודל/פורמט מתאים אז קחו את שיר הנושא הנהדר עם קליפ נהדר מהסדרה~
אני הייתי אני. פעמיים ביום. בהפרש של פחות מחודש מהפעמיים ביום הקודמות. זו מגמת השתפרות. לילה טוב zzZZ
כתיבת שני החלקים האלה לקחה בערך שעה וחצי. דאמ. וואלה. מגניב. צריכה לישון. לא שיש לי תכניות למחר, אבל עדיין. יקיצה טבעית בשמונה כזה ובאסה.
YOU ARE READING
אני, עצמי ואנוכי 4.0
אקראינגמרו לי החיות, אז קבלו פרפר (אני צילמתי)~ יש לנו עולם, יש לנו מדינה, יש לנו עיר, יש לנו אנשים, ואז יש קיבוץ במקום הכי חם בארץ וילדה אחת קצת משוגעת שהחליטה ללכת לעבוד בו בחקלאות. אבל זה יהיה רק חלק קטן מכל הספר, אחרי הכל איש לא יודע מה צופן לו העתיד...