"התקרב אליי," מלמלה אמה בראש מורכן, ואז הציצה בחשש ברן, הוא נותר במקומו.
"ברגש," לחשה מיס ויולה מאחורי גבה של אמה, "תתכווני לזה, תחשבי תחשבי אמה, איך בלייר תגרום למר מק'ול להתיישב לצידה על הבר?"
אמה הרימה את מבטה המבועת, בעודה נושכת את שפתה התחתונה כל כך חזק עד שהייתה בטוחה שהיא עלולה להיפצע.
תתרכזי, חשבה, אבל היה כל כך קשה לחשוב על משהו פרט לעשרות העיניים שסקרו כל מעשה שלה.
אמה בלעה, תתרכזי. ככל שתקדימי לסיים עם זה, מיס ויולה תשחרר אותך.
אמה כחכחה בגרונה וניסתה שנית, "התקרב אליי."
אמה חרקה את שיניה בעצבנות כשרן נותר נטוע במקומו.
כפות ידיה התאגרפו ברוגז והפעם היא לא הסיטה את מבטה ממנו.
הוא משתעשע? הכל היה בדיחה בשבילו בטח, כרגיל.
"אני מצטער בלייר, את לא כל כך מושכת אותי, אם את מבינה מה אני אומר."
אמה פערה את עיניה- הוא לא אמור לדבר חזרה! מבטה של אמה קפץ אל מיס ויולה, וזאת הנידה את ראשה בהסכמה, כמו נתנה את אישורה למעשיו של רן.
אמה חשקה את לסתותיה חזק יותר.
"יודע מה? אתה לא מושך אותי כל כך בחזרה. רציתי שתתקרב רק בכדי לבדוק כמה כסף יש בארנקך." המילים התגלגלו מפיה של אמה והיא התפלאה על שזכרה אותם במדויק מהספר.
היא אולי לא קראה את המחזה כולו, אבל רן לא יכל מולה כשמדובר בספר. רן הרים את גבותיו בהפתעה קלה. לזה הוא בטח לא ציפה ממנה. אמה חייכה קלות. "התקרב אליי." קראה עם יותר ביטחון.
לרגע נראה היה שהוא עמד לעצבן אותה שוב ולהיוותר קפוא במקומו כמו עץ, אבל אז הוא עשה את זה. צעד צעד בודד קדימה, לעברה של אמה.
בטנה של אמה התפתלה בתחושה מוזרה של ניצחון, היא התחילה להרגיש שהיא יודעת מה עליה לעשות.
חכי, חשבי על בלייר! הזכירה לעצמה אמה, מה בלייר הייתה עושה? רעיון החלה להתגבש בראשה.
"מר... הזכר לי בבקשה את שמך?" שאלה אמה והתקדמה לעברו של רן.
פרצופו של רן היה התגלמותה של הפתעה. אמה הקיפה את רן במעגלים קטנים, היא ידעה שעברה על החוקים שמיס ויולה הציבה להם, אבל מצד שני, גם רן עבר אותם! ולא היה נראה שלמיס ויולה הפריע במיוחד כשרן פצה את פיו, אז למה שתקטע את מהלכה של אמה?
אמה נעצרה מאחורי גבו של רן. סצנה מטושטשת דומה צפה בזיכרונה, בה בלייר ניסתה לסחוט מידע ממר מק'ול על עברו בפלרטוט.
רן בלע את רוקו, מה אמה-תולעת-ספרים ניסתה לעשות כשהסתחררה כך סביבו, לכל הרוחות? היא לא הייתה אמורה רק לצוות עליו להתקרב אליה וזהו?
"השם הוא מר מק'ול." מלמל רן.
אמה יצאה מטווח ראייתו ונעמדה מאחוריו. מה היא עושה? תהה רן.
אמה נעמדה על קצות אצבעותיה והפעם לחשה קרוב לאוזנו של רן, היא הייתה די בטוחה שהשאר לא יכלו לשמוע, מה שהפך את הדבר לאינטימי כמעט כמו הרגע בו בלייר עשתה את אותו הדבר.
"מר מק'ול..." היא גלגלה את השם על לשונה כאיל הייתה זו הפעם הראשונה ששמעה אותו, "נישמע כמו שם מעניין, מר מק'ול."
"ואת?" שאל רן בצרידות כשחש באצבעה של אמה עוברת על גבו.
אמה העבירה את אצבעה לרוחב גבו של רן כשהסתובבה שוב והתייצבה מולו, אצבעה דקרה את חזהו וחצצה ביניהם.
בלייר חייכה את החיוך השובה ביותר שלה כשפתחה את פיה להשיב, נזכרה אמה בחלק נוסף מהסיפור וניסתה להתחקות אחר הבעת הפנים שתיארה לעצמה שבלייר לבשה.
"לעולם לא תדע." מלמלה במסתוריות ושמטה את ידה חזרה לצד גופה.
עיניו הירוקות כהות של רן ננעצו בה בתדהמה. מי היא ומה עשתה עם אמה-תולעת-ספרים?
"את מאתגרת אותי לנחש?" שאל רן בהרמת גבה.
אין בעיה, חשב, היא רצתה לשחק אתו? גם הוא יכל לשחק.
אחרי הכל צריך שניים בשביל טנגו.
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
