רן בלע בקול רם.
"עשיתי את זה בשבילך," ניסה להיחלץ.
"ביקשתי ממך שלא."השיבה אמה נחרצות.
רן הנהן קלות, כמקבל על עצמו את הגזירה. "אוקי, אוקי. אני יודע. לא הייתי צריך להפחיד את הגמדים."
אמה הידקה את שפתיה והנהנה גם היא בהסכמה, "בהחלט לא היית צריך."
"אבל!" קרא רן, "אבל אני מבטיח לחפש כל אחד ואחת מהם ולהגיד להם שהכל היה שקר מוחלט אם תעלי על המתקן."
גבותיה של אמה התרוממו בהפתעה כנה, לזה היא לא ציפתה ממנו.
אמה הרהרה לרגע בדבר. "בחייך תולעת, לא תעלי על אף מתקן אחרי שעשינו את כל הדרך עד לכאן?" ניסה לשכנע אותה רן.
"בסדר," מלמלה אמה ומהרה להוסיף, "אבל אתה באמת תיידע את כל הילדים שעבדת עליהם. אני אבוא אתך, אז שלא תחשוב להתחמק מזה אחר כך."
"אין בעיה!" השיב רן בחיוך רחב.
אמה הידקה שפתיים ונכנסה למתחם ההמתנה שהיה כמובן, הודות לרן, ריק מילדים.
שומר המתקן בדיוק שב למקומו כשכוס קפה מהביל בידיו. כשהתיישב בכיסאו ומבטו הבחין באמה העומדת לפניו עיניו נפערו בהפתעה.
"את רוצה להיכנס?" שאל בתדהמה.
אמה התנועעה במקומה באי נוחות, היא ידעה שהמתקן היה מיועד בשביל ילדים והרגישה מטופשת לבקש להיכנס אליו.
היא חייכה בביישנות, "כן, בבקשה." מבטה התרוצץ על פני הסוסים הצבעוניים שעמדו במקומם.
לרגע חשבה אמה שהשומר התכוון להסביר לה שהיא לא יכלה ולבקש ממנה לפנות את המתחם אבל במקום זאת הוא הרים גבה חשדנית ומלמל, "יש לך מזל, בדרך כלל המקום מפוצץ ילדים. הנה לך, כנסי." השומר פתח את דלת הכניסה בשבילה.
"תודה לך," השיבה אמה ומהרה להיכנס פנימה. היא הסתובבה בין הסוסים לרגע וחיפשה אחר סוס שתשמח להתיישב עליו.
"אמה-תולעת-ספרים!" שמעה אמה וראשה הסתובב להביט ברן. הוא עמד מחוץ למתחם, ממש על יד גדר ההפרדה וזקר לה אגודל. "קחי את הסוס הכחול!" המליץ.
אמה החליטה לעשות כדבריו ועלתה על הסוס הכחול שהיה במרחק מה ממנה.
"מוכנה?" קרא השומר, "אני מפעיל."
אצבעותיה של אמה הלבינו מאחיזתה הנוקשה במעקה שיצא מגבו של הסוס הכחול.
אל תדאגי, חשבה לעצמה אמה, אין שום סיכוי שתיפלי. וגם, אפילו אם תיפלי, הרצפה מאוד קרובה.
אמה הנהנה לעצמה ובלעה את רוקה. אל תפחדי.
צליל נשמע, והסוסים החלו לנוע באטיות בזה אחר זה בתנועה מעגלית.
אמה עצמה את עיניה בחוזקה אוטומטית.
"אמה-תולעת-ספרים, פתחי ת'עיניים!" שמעה שוב את קולו של רן.
"קדימה, את מפספסת את כל הכייף!" נדמה היה לה כי קולו המשיך ללוות אותה והיא תהתה איך ייתכן הדבר אם לא הפסיקה לנוע. הרי הסוס שלה התקדם בכיוון הקרוסלה, קולו של רן אם כך היה צריך להתרחק ממנה.
אמה פקחה בזהירות את עיניה.
הדבר הראשון שהבחינה בו היה שקצב התנועה של הסוסים באמת לא היה מהיר כפי שחשבה. הדבר השני היה רן החצי מדלג חצי מתהלך לאורך מעקה הקרוסלה, מנופף בידיו לשלום אליה.
חיוך עלה שפתיה של אמה למראהו המגוחך של רן המסתובב גם הוא במעגלים לקצב קרוסלת הסוסים. "כל הכבוד, תולעת! כן, ככה עושים את זה!" עודד אותה מעבר למעקה.
משב רוח נעים סתר את שיערה על פניה של אמה והיא השתוקקה להסיתו חזרה אל מאחורי אוזניה. צרחות הנוסעים בקרונות רכבות ההרים המפחידות ושאר המתקנים המעופפים הגיעו לאוזניה של אמה, כמו גם צחוק ילדים מצטלצל ומלמוליהן של חבורת בנות שישבו בספסל הקרוב לקרוסלה.
הכל הסתחרר סביבה בכל פעם שהחלה סיבוב נוסף, ערבוב של צבעים וקולות ותחושות משונות שהרעידו את ליבה.
משהו התפתל בקרבה, דבר מה גדול שמילא את בטנה בפרפרים. היא הרגישה...
מאושרת.
היא הייתה מאושרת, ברגע ההוא.
אמה החלישה את אחיזתה במעקה ואז, לאט לאט, הרפתה את אחת מידיה ופרשה אותה לרוחב. באטיות רבה אף יותר שחררה אמה גם את ידה האחרת, ונותרה ישובה על גב הסוס כששתי ידיה פרושות לצדדים- מקבלות בברכה את הרוח המתבדרת בשיערה.
רן פסק מדילוגיו ונשאר לעמוד במקומו ברגע שהבחין באמה פורשת את זרועותיה לצדדים. היא נראתה כל כך שמחה.
הוא הביט בה, ונמלא גם הוא בתחושה דומה, משהו התרוצץ ללא הרף בבטנו וגרם לה לכאוב.
והוא ידע, ללא צל של ספק, רק מלהביט בה הוא ידע שהוא צדק במחשבותיו אתמול בלילה. הוא אכן חיבב את אמה-תולעת-ספרים והשהייה במחציתה היום הוכיחה לו זאת בוודאות.
עכשיו הוא ידע בוודאות שכל שרצה זה לגרום לאמה תמיד להיראות ככה. מאושרת.
רן המשיך לעקוב אחרי הסוס הכחול עליו הייתה רכובה אמה עד אשר נעלמה מטווח ראייתו.
"היי, אתה שם!" הקול לא לגמרי הגיע לרן השקוע במחשבות.
"היי, בחור צעיר וחצוף שכמותך!" הפעם רן שמע כמו ממרחק רב את הפנייה והסתובב לאחור בהפתעה. בדרך כלל כשדיברו על בחור צעיר וחצוף הכוונה הייתה אליו-
רן פער את עיניו בזעזוע למחזה שנגלה לפניו.
במרחק כמה מטרים בודדים ממנו, התקדמו לכיוונו צבא אימהות קטן בצעדים מאיימים.
ולפניהן, רן לא הבחין בהם קודם כיוון שהיו גמדים, בשורה הראשונה כל הילדים הקטנים שלהם.
כל אותם ילדים קטנים שרן הבריח ממתקן קרוסלת הסוסים.
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
