התנגשות

התנגשות - פרק 86

רן פסע בעליזות אל עבר ביתו.

הוא היה מאושר בצורה מגוחכת לאחר שעזב את ביתה של אמה.

כשנכנס פנימה הבחין באמו יושבת על כורסת העור וצופה בטלוויזיה, כוס תה מהביל בין ידיה.

היא הרימה את מבטה אליו כששמעה אותו וחייכה. "הגעת, חומד? השארתי לך את הסירים בחוץ, תבדוק אם הם התקררו אז תחמם קצת."

רן נעמד מולה, חוסם בגופו את זווית ראייתה למסך הטלוויזיה.

אמו הרימה גבות בהפתעה, "אוהו, מה קורה? חייב להיות משהו אם אתה מעז להסתיר לי את הערוץ המועדף עליי."

כתגובה רן רכן מבלי לומר דבר וחיבק אותה חזק.

כשניתק ממנה אמו פערה עיניים באי אמון. "מי אתה ומה עשית עם הבן שלי?"

רן חייך קלות, "אני פשוט שמח שיש לי אמא מדהימה."

אמו פרצה בצחוק, "אוקי, עכשיו אתה מפחיד אותי."

"תודה על האוכל אני כבר ארד לאכול," מלמל רן ופנה לעלות לחדרו, כשמבטה ההמום של אמו מלווה אותו כל הדרך למעלה.

רן בדיוק הניח את תיק בית הספר שלו לצד מיטתו במקומו הקבוע ופשט את חולצתו מעליו כשחש ברטט בכיס האחורי של מכנסיו.

הוא שלף את הפלאפון שלו והתבונן בהודעה שהופיעה על הצג.

דרק: שאכסח אותך שוב בכדורסל?

רן חייך לעצמו ומהר להקליק תשובה. ואז פנה לארונו בחיפוש אחר מדי הכדורסל הישנים שלו. "הפעם אני מגיע לבוש בהתאם," מלמל לעצמו רן, "וטעון באנרגיות טובות. אין לך סיכוי פרקר."

אמו של רן הרימה גבה כשירד בלבוש ספורטיבי. "הולך לאנשהו?" שאלה בהתעניינות.

"אני הולך למשחק עם דרק." השיב קצרות רן וניגש לדלת היציאה.

רגע לפני שיצא חזר על עקבותיו ונעמד שוב מול אמו. "אל תחכי לי עד מאוחר," אמר ורכן לחבק אותה שוב.

"מה שזה לא יהיה שתקף אותך," פתחה אמו שהתענגה על כל חיבוק מפתיע שכזה. רן עזב אותה ופנה שוב לצאת.

"אני מאוד מקווה שזה ישאר ככה!" קראה אחריו אמו.

רן השיב בגיחוך, "גם אני אוהב אותך!" קרא לפני שדלת הבית נסגרה מאחוריו.

דקות אחדות לאחר מכן רן התייצב מול דרק במגרש הכדורסל של תיכונם.

דרק שרק למראהו של רן. "אולהלה, תראו אותך, מותק!"

רן שרבב את שפתיו ועפעף בעפעפיו ברוב משמעות. "תמשיך ככה ואני עוד אסמיק."

דרק כדרר את כדורו מיד ליד בחיוך.