התנגשות - פרק 92

3.1K 261 32
                                    


ביום ראשון אמה המשיכה לעבוד על דמותה של בלייר ללא הרף עד שזכרה בעל פה מחצית מהסצנות שלה.

מדי פעם קיבלה הודעה מרן עם תירוץ מופרך נוסף אפשרי שהעלה חיוך על שפתיה. עד שנזפה בו לעבור גם הוא על תפקידו.

בעבר, כשאימה הייתה עוד בין החיים הם נהגו ללכת לכנסייה בבקרי יום ראשון. אבל לאחר אובדן אימה אביה פסק מהמנהג הישן, הוא מעולם לא הסביר מדוע אבל לאמה הייתה הרגשה שהוא הפסיק לראות בכך טעם.

יחסו עם אלוהים לא היה הדוק גם מלפני, אביה לא היה מאמין גדול. אימה הייתה.

אמה לעומתו מעולם לא הפסיקה להאמין. היא לא ידעה אם היה זה באלוהים או ישות גדולה אחרת אבל היא האמינה ללא שמץ של ספק שמשהו היה קיים, ושמר עליה.

לכל אורך היום אמה הייתה קצרת רוח ונרגשת לחזור ללימודים מחר. היא התגעגעה לשיעורים, לתלמידים המתרוצצים ואווירת המשחק הרצינית בחזרותיה של מיס ויולה. היא הרגישה חנוקה במשך השבוע שהעבירה בביתה ולא יכלה לחכות עוד לצאת.

עם זאת, היא גם חששה לא מעט לפגוש את רן. איך יראו יחסיהם מעתה בבית הספר? המחשבה הבעיתה אותה. היא לא רצתה שאף אחד ידע עליהם, זה יהיה מביך והיה עלול להתגלגל איכשהו לאביה. מה שכלל לא בא בחשבון מבחינתה.

"אצטרך לדבר אתו מחר," נאנחה אמה, "להסביר לו שזה סוד."

למחרת אמה הקדימה בהגעתה לתיכון, היא לא יכלה להתאפק ויצאה מוקדם מהרגיל.

מורים בירכו אותה על חזרתה ושאלו לשלומה, אפילו כמה תלמידים מכתתה עשו זאת.

השיעורים עברו במהירות מפתיעה, ואמה נהנתה מכל אחד ואחד מהם.

בסוף יום הלימודים הזדרזה לחדר החזרות של מיס ויולה. כולם כבר ישבו במקומותיהם, אמה תרה אחר רן במבטה אבל לא מצאה אותו. הוא עוד לא הגיע.

איפה הוא? תהתה אמה.

***

"הנה לך," קרא המנקה וזרק זוג כפפות לבנות לעברו של רן. רן תפס אותם שנייה לפני שפגעו בפרצופו.

בסיום השיעור האחרון שלו לאותו יום המורה למתמטיקה פנתה אליו ואמרה שהמנהלת ביקשה ממנה להזכיר לו על הניקיונות שעליו להצטרף אליהם היום ומחר. רן, שלגמרי שכח מכל העניין הרגיש כאילו פסנתר נחת עליו משום מקום.

מה הוא יעשה עם החזרות למופע? הן היו אמורות להתחיל בעוד כמה דקות.

אבל הוא ידע, כמו עם החונכות שאסור היה לו להחמיץ את הניקיונות. המנהלת תמתין לכל מעידה שהיא שלו. הוא יהיה חייב לנקות ולהצטרף לחזרות מאוחר יותר.

כעת רן העווה את פניו בגועל כשהעביר את מבטו משירותי הבנים חזרה לפניו חרושות הקמטים של מנקה בית הספר. "אתה בטוח שאני זה שצריך לנקות את השירותים?" שאל רן בפעם השלישית.

התנגשותWhere stories live. Discover now