לאחר ארוחת הערב אמה עלתה לחדרה והמשיכה לקרוא היכן שהפסיקה בדפי המחזה.
לא עברה יותר משעה כשסיימה לקרוא את המשפט האחרון של המחזה.
אמה נאנחה בעצבות, המחזה נראה מקסים, לא פחות טוב מהספר, היא רק קיוותה שהיא ורן-צרות-הול יוכלו לעמוד בקריטריונים.
אמה נשכה את שפתה התחתונה בחשש,איך יוכלו אי פעם להופיע כמו שצריך אם אביה אסר עליה להתראות אתו לחזרות אחרי בית הספר?
היה עליה להחליט, האם הצלחת המחזה והצלחתה שלה בדימוי הספר האהוב עליה חשובים מספיק?
אמה הטיחה את ראשה בכריות.
חשובים מספיק כדי להמרות את פיו של אביה?
לעולם לא! חשבה והטיחה את ראשה חזק יותר.
"זה רק מחזה." מלמלה כדי להפוך החלטית יותר.
אבל ספק כרסם בליבה.
בכל זאת, היא לא רצתה לעשות מעצמה בדיחה על הבמה.
***
רן תפס את כדור הכדורסל שנייה לפני שריסק את פניו.
ואז זרק אותו שוב על התקרה מעליו.
תפס וזרק, תפס וזרק, הוא עשה זאת בערך כל אחר הצהריים מאז שב לביתו בעודו שוכב במיטתו.
המום ממעשיו שלו, הפעולה הפשוטה הזו הייתה הדרך היחידה להסיח את דעתו ולשקוע במחשבות בה בעת.
רן הול, בכבודו ובעצמו השתמש במילה 'מצטער' בחברתה של אמה-וולש-תולעת-ספרים אותה הכיר מהגן.
העיירה הייתה מצומצמת, היו רק שני גני ילדים ותיכון אחד.
כך שהיה בלתי אפשרי להתחמק מנוכחותה של אמה-תולעת-ספרים.
רן עוד התקשה להאמין שבאמת עשה את מה שעשה.
"על מה בכלל התנצלתי?" שאל את אוויר החדר.
המחשבה הנוראה שאמה-תולעת-ספרים שמעה אותו מביע חרטה, גם אם היה זה על דבר מה טיפשי כמו השפה "הנבולה" כמו שכינתה זאת, שהשתמש בה, עוררה בו אי נוחות שקשה היה לתאר.
"אידיוט." סינן רן מבין שפתיו והטיח את הכדור חזק יותר הפעם בתקרה, וזה חזר כמו בומרנג באותה עצמה לפניו. הפעם נשימה לא רצונית נפלטה מפיו כשתפס את הכדור.
רן נזכר בחזרה, איך אמה-תולעת-ספרים התהלכה סביבו, איך לחשה לאוזנו והעבירה את אצבעה לרוחב גופו...
הוא התגלגל לצדה של המיטה כשהכדור חזר מהר מדי ולא הותיר לו די זמן לתפוס אותו.
רעש הנחיתה של הכדור נבלע במזרון המיטה העבה.
רן נאנח בהקלה, "זה היה קרוב," מלמל ומשך בשערו.
אילו מחשבות הוא חושב על אמה-תולעת-ספרים?
דלת חדרו נפתחה לכדי חריץ וראשה הבלונדיני של אמו הציץ פנימה. "אתה ער, מצוין. ארוחת הערב מוכנה, בוא." דלת החדר נותרה פתוחה כך ששמע את צעדיה של אמו במורד המדרגות.
רן נעץ מבט ממושך בכדור הקטלני שניסה לרצוח אותו רגע לפני שפנה אחרי אמו.
"כדור טיפש." מלמל רן ויצא מהחדר.
המחשבות שלו לא מצאו חן בעיניו, וההתנהגות שלו בסביבתה של אמה-תולעת-ספרים מצאה חן בעיניו אפילו פחות. הוא היה חייב לעשות משהו לגבי זה, ולהעביר זמן נוסף איתה לא היה פתרון טוב.
מחשבה בודדה המשיכה לנקר בראשו של רן במהלך ארוחת הערב עם אמו, ורן לא הצליח להתנער ממנה.
למה אמה-תולעת-ספרים השפיעה עליו כך?
----------------
סתם שתדעו, אני אשמח לביקורת :)
YOU ARE READING
התנגשות
Romansa#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
