"אני מתכוונת, אתה יכול לנחש אבל אני בספק אם אי פעם תצליח לגלו-" החלה אמה לומר אבל רן הפתיע אותה וצעד לקראתה, מצמצם פערים.
אמה כיווצה את גבותיה, מה הוא עושה?
"הו, כן?" מלמל רן והמשיך לצעוד לקראתה, "אני חושב שאת די ממעיטה מערכי, יקירה."
אמה החלה לסגת לאחור כיוון שהקרבה ביניהם הייתה יותר מדי בשבילה.
"מה אתה עושה?" קראה אמה בבהלה כשרן המשיך בשלו, שוברת ראשונה את חוקי המשחק.
רן לא הפסיק להתקדם ואמה המשיכה לסגת עם כל צעד שעשה.
"אני מתקרב אלייך. זה לא מה שביקשת שאעשה? רצית שאבוא אלייך, אז הנה אני."
הצעד הבא שלו היה מהיר וגדול מהשאר, אמה לא הספיקה לצעוד בעצמה.
אחת מרגליו של רן כמעט ודרכה אל רגלה, אמה המבוהלת ניסתה להרחיק את רגלה ברגע האחרון אבל איבדה את שיווי משקלה וכמעט ונפלה.
היא עצמה את עיניה בהמתנה לנחיתה המביכה והכואבת כשחשה בזרועותיו של רן סביבה.
ידיו של רן התמקמו על מותניה, ייצבו אותה ובו בזמן קרבו אותה אליו כך שגופה התחכך בשלו.
אמה פערה את עיניה, ורן החזיר לה חיוך ממזרי כשראשו סנטימטרים ספורים מראשה.
"קרוב מספיק?" שאל בהרמת גבות. אמה דחפה אותו ממנה והתרחקה במהירות.
מיס ויולה פרצה לרחבה, מתי הספיקה להתיישב? תהתה אמה.
"שלמות!" צווחה מיס ויולה ונדמה היה לאמה שהבחינה בלחלוחיות בעיניה.
היא התרגשה מהמחזה הנורא הזה? למה???
"הייתם נפלאים! עכשיו, אתם מבינים למה התכוונתי? משחק הוא לא רק קריאה מדף מרופט, לא. אתם חייבים לדעת להכניס רגש. משיכה, כעס, עצבנות-" מבטה הועבר מרן לאמה. "כל דבר."
הרגע בו בלייר השתלטה על מחשבותיה וגופה של אמה חלף והיא נותרה עם חמימות מציקה בלחייה.
אמה התקשתה להאמין שבאמת עשתה את שעשתה עם רן עד לפני פחות מדקה.
"אתם רשאים לחזור לשבת, ועכשיו תנסו לקרוא את הטקסטים שלכם שוב. עם רגש, הפעם."
אמה לא הביטה ברן שוב עד סיום החזרה.
***
YOU ARE READING
התנגשות
Romans#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
