התנגשות - פרק 33

4.5K 327 40
                                    


 "הו לא, לא, לא," הזהירה אמה בעודה מתרחקת בצעדים מחושבים לאחור. הרחק מרן וידיו השלוחות לפניו.

הוא הבטיח לדגדג אותה עד שנשמתה תצא ממנה. והיא ממש לא התכוונה לתת לו.

"תתרחק, תתרחק!" קראה אמה כשרן זינק לעברה בפתאומיות. "רן!"

אבל היה זה מאוחר מדי, ידיו של רן נכרכו סביבה והחלו במתקפה.

אמה נשכה את שפתה התחתונה חזק בניסיון שלא לפרוץ בצחוק. אצבעותיו של רן דקרו אותה בעדינות ודגדגו אותה ללא הרף. אמה נכנעה ופרצה בצחוק.

"תפסיק. תפסיק! רן!" צחוקה של אמה היה מדבק ורן חבר אליה. אמה ניסתה להדוף אותו מעליה וכמעט והצליחה אבל אז הוא לפת את זרועותיה באחיזת ברזל ובדחף פתאומי, מבלי לחשוב אפילו, משך אותה אליו.

"ר-" החלה אמה לומר אבל לא יכלה לסיים את המילה. היא הועפה קדימה לעברו של רן כל כך מהר עד שרגליה כשלו והיא מעדה, נופלת לכיוונו.

רן המופתע, שלא כך תכנן את הדבר, ובעצם לא תכנן בכלל, תפס את אמה שהוטחה לחזהו אבל ההתנגשות הייתה חזקה מדי והוא התרסק לאחור, אמה בזרועותיו.

חלק גופו התחתון של רן היה הראשון לפגוע בקרקע ועמעם את הנחיתה, מיד לאחר מכן היה זה ראשו שנחבת ברעש ברצפת הכתה אליה עברו ללא משים כשהתרוצצו מכיתה לכיתה בזמן המשחק שלהם.

רן קלל נמרצות שעה ששלח את אחת מידיו לשפשף את אחורי ראשו הדואב.

רק כשהוריד את ידו מאמה הבין שאחז בה מלכתחילה. ידיו היו ממוקמות על מותניה, אחזו בה חזק לבל תיפגע, סוככו עליה כך שהוא ספג את רוב עוצמת ההתנגשות ברצפה.

 עיניו של רן התרוממו לפגוש במבטה של אמה. היא החזירה לו עיניים פעורות לרווחה. "אלוהים! רן, אתה בסדר?" שאלה, ורן היה מוכן להתערב ששמע דאגה בקולה.

שיערה נפל על פניה ורן נלחם בדחף להעביר את אצבעותיו דרכו ולהסיט אותו אל מאחורי אוזנה. במקום זה הוא חייך בזדון. "די בסדר. זו תנוחה נוחה למדי, את יכולה לשאול כל בחור."

לחייה של אמה הסמיקו באחת. והיא מהרה להתרחק ממנו. כשהציבה את ידיה משני צדי ראשו של רן במטרה לדחוף את עצמה מעלה והרחק ממנו החזיר רן את ידו למקומה על מותנה כדי לעצור בעדה.

קצות חולצתה של אמה התרוממו מעט מהנפילה הלא מתוכננת ומעט מעורה החשוף בא במגע עם קצות אצבעותיו של רן. זרם חשמלי כמו עבר לאורך גופיהם, תחושה פתלתלה של התרגשות. 

אמה הביטה בו בבעתה, הוא נגע בה.

רן מהר להוריד את ידו ממותנה. ברגע שהייתה מחוץ להישג ידו אמה התרוממה בקפיצה והתרחקה ממנו.

רן התיישב במגושמות על הרצפה הקרה כשאמה אספה במהירות את הדפים אתם ברחה ממנו ופצחה בחצי ריצה חצי הליכה מהירה אל עבר דלת היציאה מהכתה.

"חכי אמה, אמה!" קרא אחריה רן אבל היא התעלמה ממנו ופרצה החוצה.

ברגע שהייתה מחוץ לכותלי הכתה פרצה אמה בריצה, היא לא הפסיקה לרוץ גם כשיצאה ממבנה בית הספר. מחשבה יחידה מלווה אותה, הוא נגע בה.

רן-צרות-הול נגע בה.

וזה אפילו לא היה החלק הגרוע ביותר.

עיניה של אמה התרוצצו על פני הדרך שעברה בחשש שעקב אחריה. אבל הדרך הייתה ריקה, רן נשאר בכתה.

עיניה של אמה עקצצו, היא לא הייתה בטוחה על מה בכתה. על כך שרן-צרות-הול נגע בה, או, על כך שנהנתה מזה.

היא רצה.

התנגשותWhere stories live. Discover now