התנגשות

התנגשות - פרק 61

אמה התיישבה בשולחן העובדה שבחדרה בכדי להתחיל לפתור את דפי העבודה שקיבלה מרן. 

חיוך קטן עלה על שפתיה למחשבה על מיס ויולה משכנעת את רן להביא לה את הדפים.

רק עכשיו לאחר שרן היה מחוץ לביתה אמה יכלה להירגע לגמרי סוף סוף.

היא כל כך חששה כל זמן שרן שהה כאן, עכשיו הוקל לה.

עם זאת, היא הייתה אסירת תודה על שבאמת הקשיב למיס ויולה והעביר לה את החומר הלימודי. אחרי הכל, היא לא רצתה לפגר מאחור עם שיעורי הבית.

אמה חזרה לעיין בדפי העבודה שלה ועברה על המשוואות והמשימות שנדרשה לפתור באלגברה. אבל כמעט מיד חדלה אמה ממעשיה, כשמחשבותיה חזרו להטריד אותה.

"עדיין, מה הוא חשב לעצמו! איך הוא יכול להופיע סתם כך מבלי להתריע לפני ולהפתיע אותי. אין בו טיפת פחד? מה אם אבי היה פותח את הדלת?" תהתה אמה בינה לבינה.

"הוא משוגע לגמרי," קבעה נחרצות.

מצד שני, כשחשבה על זה, רן לא היה מודע לכך שאביה לא חיבב אותו.

אולי בגלל זה רן לא חשב שהייתה זו בעיה להגיע לביתה בכדי להביא לה את הדפים כמו שכל אחד אחר היה עושה. הבעיה הייתה כמובן, שרן-צרות-הול לא היה כל אחד אחר בשביל אביה.

השמועות לגבי מזגו הפרוע היו ידועות בעיירה כולה ואמה ידעה כי אביה רכש מעט מאוד חיבה כלפי רן אם בכלל.

"אבא היה משתגע אם היה רואה את רן כאן, לגמרי משתגע.." אמה פחדה לעלות את המחשבה במלואה בראשה.

והיא בהחלט לא רצתה להתמודד עם כל זה מחר שוב. היא קיוותה שרן רק התלוצץ עם הבטחתו המאיימת לשוב מחר.

אמה טפחה עם כפות ידיה על לחיה בכדי להתעורר. "אהה, לא יודעת, לא יודעת! מספיק, תתעסקי בשיעורי הבית שלך." 

מלמלה לעצמה אמה והשפילה חזרה את מבטה לאלגברה.