אמה בלעה את רוקה ובהתה ברן העומד לפניה.
שיערו החום הזדקר על ראשו בפראיות ועיניו הירוקות-יוקדות לא עזבו את עיניה של אמה.
אוף, אם רק הייתי עוזבת מיד לאחר שמצאתי את הספר... חשבה אמה במרמור.
חיוכו של רן התרחב על פניו, "תזכירי לי מי את," אמר.
אמה בלעה שוב ומבטה נפל על ידו הצבועה של רן שעוד החזיקה בבקבוק הספריי.
לא הייתה לאמה כל כוונה לנהל שיחה עם מישהו שמשחית רכוש בית ספר.
"אני יודע מי את... את אמה-תולעת-ספרים. נראה לי שאת לוקחת את הכינוי שלך ברצינות רבה מדי, לא חושבת?" אמר רן והחל להתקדם לעברה של אמה. אמה רצתה לסגת לאחור אבל גבה נתקל מיד בקיר מאחוריה.
"מה יש?" שאל רן והתקדם עוד שלושה צעדים. "את אילמת?" אמה לא השיבה.
"אולי בלעת את הלשון?" רן היה כעת במרחק של צעד בלבד מדלפק הספרנית.
"אם זה המצב, אני יכול לעזור. יש לי כישורי לשון מדהימים." אמר רן בחיוך ממזרי והשעין את מרפקיו על דלפק הספרנית. דלפק העץ היה הדבר היחיד שהפריד כעת בינו לבין אמה המבוהלת.
אמה בדיוק החלה להריץ בראשה דרכים שונות לברוח במקרה ורן יחליט להקיף את הדלפק כשנשמעה יללת סירנה בשטח בית הספר. ראשו של רן זינק אל אזור הרעש ואמה ידעה שגם הוא שמע את זה.
"שיט!" סינן רן ומשך בשיערו שהזדקר אפילו יותר. מבטו שב אל אמה, אובד עצות. אמה בהתה בו חזרה. ואז, "רק רגע," רן הטה את ראשו בבלבול. "איך בכלל נכנסת לכאן?"
אמה פערה את עיניה כשהבחינה בהבנה מכה בו וזינקה אל עבר תיק הצד שלה.
אבל רן היה זריז ממנה ושלח את ידיו לפניה. רן פתח את התא הבודד והפך את התיק, ספרו של הוקס נפל בחבטה על רצפת הספרייה. זה כבר היה יותר מדי בשביל אמה.
"היי!" קראה אמה, שוכחת שהחליטה לא לדבר אליו.
"והיא מדברת," אמר רן בעודו ממשיך לחטט בתיקה. אמה הקיפה את הדלפק וכרעה ברך להרים את ספרה האהוב.
"איפה זה?" סינן רן בעצבנות. "איפה המפתח הארור?" שאל.
אמה כיווצה את גבותיה, איפה השאירה את המפתח אם לא בתיקה? ידה קפצה אל כיס מעילה הקדמי כשנזכרה.
רן הבחין בתנועה והפסיק את חיפושיו. חיוך החל להזדחל על פניו.
מבלי לחשוב, אמה ברחה חזרה אל מאחורי הדלפק.
דלפק הספרנית של סטלה שמש לה מקום מפלט כל כך הרבה פעמים בחייה שהיא אפילו לא העלתה בדעתה שלא תהיי מוגנת בחסותו.
אמה עמדה על טעותה כשראתה את רן מקיף גם הוא את הדלפק ומתקדם לעברה בצעדים מאיימים.
טיפשה שכמותי! חשבה אמה ורצתה להלום את ראשה בשולחן. הייתי צריכה לברוח החוצה.
רן לעומת זאת, נראה מאושר מהחלטתה השגויה. הסירנות ייללו חזק יותר והתווספו להם כעת גם קולות התנגדות.
הם נתפסו, חשבה אמה. פניו המודאגים של רן הוכיחו לה שגם הוא חשב את אותו הדבר.
"תני לי את המפתחות יפה ונגמור עם זה," אמר רן והמשיך להתקדם לעברה באטיות.
אמה הידקה את אחיזתה בכיס המעיל שלה.
רן נאנח, "נו טוב, או שלא," והתקדם במהירות אל אמה.
YOU ARE READING
התנגשות
Roman d'amour#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
