התנגשות - פרק 38

5K 348 30
                                    


צ'ופר: התנצלותי הכנה על הימים הרבים ללא פרקים בזמן האחרון, החלטתי לצ'פר אתכן בפרק מתוק במיוחד וארוך במיוחד. תהנו! ;)

ברגע שנעמד רן מאחורי גבה של אמה בצדו האחורי של מבנה הספרייה היא הסתובבה במהירות. הפנים שלה היו התגלמות מושלמת של זעם. רן סקר את גבותיה שהצטופפו בכעס והקמטים הקטנים שהצטרפו להן מסביב לעיניה, שפתיה היו קפוצות ונדמה היה שהיא עצרה בעד עצמה מלצרוח. 

לבסוף היא סיננה מבין שיניים חשוקות, "מה לכל הרוחות אתה חושב שאתה עושה?" ולאחר שאיפה עמוקה הוסיפה, "תתנצל. מיד." גבותיו של רן כמעט ונבלעו בשערו. "סליחה? ולמה שאעשה את זה?"

"התפרצת לספרייה סתם כך פתאום בזמן שניהלתי שיחה עם סטלה, ואיימת עליי, באופן סמוי כמובן אבל עדיין איימת, לפניה- כמעט ואמרת מולה-"

"אמרתי מה? רק את האמת. חוץ מזה, אין בזה שום דבר שגוי, על זה בדיוק רציתי לדבר אתך. אני חושב שהגזמת אתמול עם התגובה שלך. בסהך הכל, העור שלי התחכך קצת בשלך. בטעות," מהר להוסיף רן אל מול עיניה המצומצמות בחשד של אמה.

"דברים כאלה קורים כל הזמן, שתדעי לך. אין צורך לעשות מזה עניין גדול."

אמה נאנחה באי אמון. "זה לא היה רק חיכוך עור בעור." פלטה במהירות, מחשש שתסמיק שוב.

היא ידעה היטב מה זה היה וכך גם רן-צרות-הול. היד שלו בהחלט הונחה בהחלטיות לכמה שניות על המותן החשופה שלה.

והוא השתמש במידע הזה כדי לגרור אותה אל מחוץ לספרייה, הרחק מסטלה הטובה שבדיוק יעצה לה בחכמה להתרחק ממנו.

מבטו של רן התקבע על עיניה של אמה. היא החזירה לו מבט נועז, בהתחשב בעובדה שהסמיקה ללא הרף בכל פעם שעלה הנושא.

"אז מה זה היה בדיוק?" שאל רן. האמת הייתה, שגם הוא לא היה בטוח.

היד שלו אחרי הכל באמת נותרה על המותן של אמה ליותר מרגע. אוח, למען השם! למה היא תמיד הייתה חייבת לסבך הכל כל כך? ולמה לעזאזל היד הטיפשית שלו הייתה חייבת לנחות בדיוק שם ולהישאר שם ליותר משנייה? מה חשב לעצמו? אבל זו בדיוק הייתה הבעיה, הוא לא חשב באותו הרגע.

היה זה כאילו גופו נע בכוחות עצמו אתמול כשהמקרה קרה. אמה בלעה את רוקה, היא לא ידעה מה לענות. במקום זה חזרה ואמרה, "תתנצל. ידעת מה אני מרגישה לגבי מה שקרה ועדיין כמעט ואמרת את זה מול סטלה-"

רן התקדם לעברה של אמה, מצמצם פערים במהירות האור. "את מרגישה משהו לגבי מה שקרה?" שאל בקול נמוך. והנה זה קורה שוב, גופו נע ללא הוראה ממוחו. איפושהו באחורי ראשו הוא היה מודע לכך, אבל משום מה בחר להתעלם.

אמה צעדה לאחור וגבה נתקל בקיר הבטון של מבנה הספרייה.

רן המשיך להתקדם עד שנעצר ממש מולה, כל כך קרוב עד שקיבלה הצצה לריסיו השחורים והארוכים. אמה בלעה שוב.

התנגשותWhere stories live. Discover now