דרק הופתע מתגובתו של רן כשהעביר לו את מספרה של נטלי.
הוא היה בטוח שרן יקפוץ על ההזדמנות לחזור אליה, אבל נו נו נו, מה הוא יודע, נראה שטעה.
לרגע תהה דרק האם לאמה-תולעת-ספרים היה איזשהו קשר להחלטתו של רן, אבל מיהר לבטל את המחשבה.
אל תהיה מגוחך, חשב לעצמו דרק בחיוך, אין שום סיכוי שבעולם.
אבל היום ההוא מאחורי מבנה בית הספר כשאמה-תולעת-ספרים קראה לרן וזה מהר לרוץ בעקבותיה מבלי להבחין בכלל בדרק צף שוב בזיכרונו.
דרק כיווץ את גבותיו בהרהור, אין שום סיכוי שבעולם? חשב שוב.
המקרה ההוא באמת הטריד את דרק לא מעט, לראות את רן שמח כל כך בקרבתה של תולעת הספרים עורר את חשדו. דרק החליט לנסות משהו, רק כדי לבדוק האם צדק בעניין.
אתה בטח טועה, חשב לעצמו, שטויות אין מצב שהול שאני מכיר ימצא עניין כלשהו בתולעת הספרים ההיא."אני שמח שלפחות אין לתולעת ספרים שום קשר להחלטה שלך לא לחזור לנטלי. כבר התחלתי לחשוש לאחרונה שיש לך קשר הדוק מדי אתה." דרק אמר זאת בקול ציני כדי שרן לא יעלה על הכוונה האמתית שעמדה מאחורי האמרה, לבדוק את תגובתו אליה.
מיד לאחר שהמילים יצאו מפיו של דרק, רן הפסיק ללכת ונעמד במקומו. "מה?" שאל רן במה שנישמע לדרק כנימת הפתעה כנה.
דרק שלא שם לב שרן הפסיק ללכת לצידו עד שדיבר נעצר גם הוא והסתובב כדי להתעמת מולו.
דרק הלביש על פניו חיוך רחב, שומר על ההבעה הקלילה והתמימה.
"מה ששמעת הול. כבר כמעט גרמת לי להאמין שאולי אתה מאוהב בתולעת ההיא אחרי שראיתי אתכם יחד בבצפר."
מבטו של דרק קדח בפניו של רן, מחפש אחר כל תגובה שהיא, קלה שבקלות, שתסגיר את מחשבותיו. אבל רן נותר קפוא במקומו וכך גם תווי פניו.
דרק לא הצליח לפענח על מה רן חשב, אבל גם תגובה אילמת הייתה תשובה, לא כך?
***
רן ההמום בהה בדרק בשוק מוחלט לאחר דבריו.
ואז מהר מאוד התחלף ההלם ברוגז לשמע קולו של דרק מבטא את כינויה של אמה. תולעת.
רן היה זה שתמיד נהג לקרוא לה כך. כל כך הרבה פעמים עשה זאת עד שהתרגל לזה, היה מוזר לשמוע את דרק משתמש גם הוא בכינוי.
אבל דרק היה זה שהמציא לה את הכינוי בחטיבת-הביניים, הזכיר לרן קול בראשו. לא אתה, דרק.
אז למה הוא עדיין הרגיש כאילו דרק גנב ממנו את הכינוי? למה הרגיש קנאות ורכושנות כלפי אותו כינוי אשר ידע שעצבן כל כך את אמה?
רן התעורר מהרהוריו כשנזכר שדרק עוד עמד לפניו והמתין לתשובתו, אם ימשיך לשתוק כך, דרק עוד יהיה עלול לפרש את שתיקתו כאישור לכך שהיו לו רגשות לאמה.
מה שהיה אסור בתכלית האיסור שיקרה.
"היי אתה!" קרא רן והתקדם לעברו של דרק בצעד מאיים, "בוא הנה י'חתיכת חוצפן מסריח, איזה שטויות אתה מוציא מהפה המלוכלך הזה שלך, הא? בוא הנה ואני אלמד אותך לקח הגון. בוא הנה ממזר שכמוך!"
דרק החל לרוץ, בורח מרן כשצחוק מתגלגל בוקע מגרונו.
כמו שחשב, לא היה שום סיכוי שבעולם שהול יסתכל אפילו אי פעם לכיוונה של התולעת בצורה הזאת.
באמת היה לו דמיון מפותח.
הוא בטח טעה כשחשב שהיו מיודדים ביום ההוא, הוא בטח לא הבין נכון.
נכון..?
:)
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
