רן הקפיד להיזהר במהלך כל היום.
הוא חשש שכל צעד נוסף שיצעד לעברה של אמה, לאחר שהתנשקו, בכדי לקדם את מערכת היחסים בניהם עלול יהיה להבריח אותה ממנו לגמרי.
הוא לא רצה שזה יקרה, כמובן. אז הוא נזהר, הוא השתדל למתן את התרגשותו לאחר הנשיקה שלהם, להתמקד בחזרה כאילו כל חייו היו תלויים בה ולהעמיד פנים ששום דבר מלבדה לא עניין אותו.
משימה קשה ביותר בהתחשב בעובדה שכל שרצה היה לנשק את אמה שוב ושוב ולהציע לה לצאת אתו באופן רשמית.
אבל רן ידע שכל דבר בעתו, ועם אמה התמימה והמיושנת כל כך הוא היה צריך להיות זהיר אפילו יותר.
הוא לא רצה לגרום לה להרגשת אי נוחות שתהיי עלולה לגרום לה להתחרט על שנישקה אותו. הוא לא רצה שתיבהל ותברח כמו שידע שיכלה לעשות.
הוא כל כך התאמץ לקחת את זה לאט ובעדינות אבל משום מה נראה שזה הפריע לאמה. היא נעצה בו מבטי זעם לאורך כל החזרה ונראתה מהורהרת במחשבות זועפות.
רן היה חייב להודות שהדבר שימח אותו במעט, כי משמעות הדבר הייתה שזה הפריע לה. היא רצתה שיתנו יותר מקום לנשיקה שלהם וידברו עליה, רן נאלץ להילחם בחיוך שעמד להתפרש לכל רוחב פניו למחשבה שאמה מדוכדכת בגלל זה.
הוא התקשה להמשיך לשחק אותה כשנראה היה שאמה נפגעה מהתנהגותו אבל שכנע את עצמו שזה ישתלם בסופו של דבר.
אם ירוץ מיד לשלב הבא וhתנפל עליה בבקשות היא בטוח תברח. היה עדיף שתתעצבן לעכשיו רק קצת.
כשסיימו עם החזרות רן עמד לעזוב והודה לה בנימוס על האירוח, אם הייתה מעזה להביט בפניו הייתה מבחינה במבטו הערמומי. שהרי האירוח של אותו יום היה המועדף עליו מכל שאר הימים שבא לבקרה.
במקום זאת רן צפה באמה שנראה היה שניהלה קרב אישי בראשה. היא ללא ספק כעסה עליו, הוא שמע את זה בקולה כשהשיבה לו ביובש תשובה קצרה.
אוקי, חשב רן, זהו זה. הגיע הזמן לשבור את הקרח. להוריד את הקלפים. ל...
הוא רכן והגניב נשיקה חטופה לשפתיה בדיוק באותו הרגע שהחליטה להתייצב מולו והרימה את ראשה בנועזות. מה שגרם לדבר להיראות כמעט כאילו הרימה את ראשה בכדי לפגוש בשפתיו של רן.
"מ-מה?" פלטה אמה.
רן קרץ לה בחיוך רחב.
"נבהלת, תולעת? חשבת שלא אכפת לי מהנשיקה הקטנה והסודית שלנו? איזה שטויות הכנסת לעצמך לראש, הא? בכל מקרה, אני רק נתתי לך קצת זמן לפני שאנחית עלייך את הפצצה הבאה."
"מה היא?" שאלה אמה בשקט.
גבותיה של אמה הצטופפו שוב. ורן נאבק בדחף ליישר את הקמט שנוצר בניהן עם אצבעו.
תחושת מבוכה תקפה אותו לפתע, הוא פחד שתסרב. מה יעשה אז? אין דרך חזרה עכשיו, החליט רן ושאף למלוא ריאותיו לפני שהרים את ראשו לפגוש שוב במבטה השואל של אמה.
"תצאי איתי, תולעת?"
שמע את עצמו רן שואל ואגרף את ידיו בתוך כיסי מכנסי הג'ינס הקדמיים שלו.
בבקשה, חשב רן כשפלט באחת את כל האוויר ששאף כמו בלון שכל האוויר יצא ממנו, תגידי כן.
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
