מאוחר יותר באותו יום אביה של אמה יצא לקניות בכדי למלא את המקרר לאחר שהבטיח לה שהיום יישאר אתה בבית, ועמד על כך שאמה תישאר לנוח ולא תתלווה אליו כמו שבדרך כלל נהגה לעשות.
אמה שכבה בנינוחות על הספה הגדולה ביותר בסלון ביתם, ספר טוב תחוב תחת אפה, כשתקתוק נישמע בדלת.
"אני באה אבא," קראה אמה והניחה את הספר בזהירות על הספה כשנעמדה.
"זה היה זריז-" החלה אמה לומר כשפתחה בתנופה את דלת הבית. עיניה של אמה נפערו למראהו של רן המחויך לפניה.
"אמה! הו אלוהים תראי אותך, את לגמרי בריאה ושלמה! ידעתי שאת סתם עושה את עצמך כדי לא לבוא לבצפר." בירך אותה לשלום רן בדרכו.
אמה בלעה את רוקה, לקח לה שנייה להבין לגמרי שהיה זה רן-צרות-הול העומד במפתן דלת ביתה ולא אביה. "מה אתה עושה כאן?" קראה אמה בבהלה ואז מהרה לנענע בראשה. "זה לא משנה בעצם. תקשיב אתה חייב ללכת, עכשיו. אבא שלי אמור לחזור ואם הוא יראה אותך.."
עכשיו היה זה רן שפער את עיניו, "רגע, רגע, רגע-" חיוך קטן החל לטפס בקצות שפתיו. "שאני אבין, אבא שלך לא בבית כרגע?" אמה שמעה חדווה מתגנבת לקולו.
"הוא אמור לחזור ממש עוד מעט, הוא רק יצא ל-"
מבלי לחכות להמשך תשובתה רן נדחף פנימה ונכנס לביתה.
אמה הזדעזעה. מה לכל הרוחות הוא חשב לעצמו שעשה?
אמה פנתה אליו, "היי! לא שמעת דבר ממה שאמרתי?!" היא החלה לכעוס. אמה ממש לא רצתה שאביה יתפוס את רן בביתם, מה יחשוב?
חיוכו של רן התרחב, "ודאי שהקשבתי, בגלל זה בדיוק החלטתי להיכנס. אמה-תולעת-ספרים הבית כולו לרשותך! תהיי קצת נועזת."
אמה כיווצה את גבותיה באי הסכמה, "לא. צא, מיד. עכשיו. לא הזמנתי אותך פנימה, אתה לא יכול פשוט ל.. לפרוץ לביתי."
רן פלט צחקוק, "בחיי התגעגעתי לניסוח המוזר שלך, 'לפרוץ לביתי'," חיקה את קולה. "ורק לפרוטוקול, אני לא פרצתי לשומקום את פתחת לי את הדלת להזכירך."
"כן אבל זה היה רק בגלל שחשבתי שאתה-"
"תחסכי לי מותק, שנינו יודעים שזה לא נכון."
אמה הכריחה את עצמה להירגע ולקחה נשימה עמוקה.
"תקשיב," אמרה בצורה מעודנת יותר, בניסיון להישמע כמה שיותר הגיונית לרן. "אני באמת לא חושבת שזה רעיון טוב-"
לפתע רן הסתער על הדלת וסגר אותה במהירות כאילו חייו היו תלויים בפעולה הזו. אמה חישקה את לסתותיה, זהו זה הוא עבר כל גבול.
אמה פתחה את פיה לצעוק עליו אבל רן כיסה את פיה בידו כך שלא תוכל לדבר.
"שיט תולעת! שיט שיט שיט! אבא שלך פה. ראיתי אותו חוצה כרגע את הכביש עם שקי קניות, הוא בדרך לכאן!" קרא רן בזעזוע.
אמה הורידה את ידו של רן מפיה הפעור לרווחה במשיכה. מבטו המפוחד של רן נותר נעוץ בה, "מה נעשה, תולעת?"
אמה תפסה את ראשה בשתי ידיה ואילצה את עצמה להישאר רגועה.
לחשוב אמה, לחשוב. מה עושים?
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...