התנגשות

התנגשות - פרק 94

  הימים חלפו להם כהרף עין.

ועוד לפני שאמה הספיקה להבחין בכך אפילו, כבר היה זה יום חמישי. יומיים בלבד נותרו למופע הסתיו הגדול.

בכל יום במהלך השבוע התקיימה חזרה ממושכת לאחר שעות הלימודים. כל השחקנים כולל אמה ורן כבר ידעו את שורותיהם בעל פה בשלב הזה, לאחר שמיס ויולה אסרה על הכניסה לכתה עם דפי החזרות.

ובכל פעם שמישהו טעה בשורותיו או שכח היה על כולם לחזור על כל הסצנה מההתחלה.

רן כיבד את בקשתה של אמה להעמיד פנים כאילו הכל היה כרגיל בניהם בשעות בית הספר ולא לספר לאף אחד עליהם.

רק בחזרות הרשו לעצמם להתיישב זה ליד זו ולדבר אחד עם השנייה בנינוחות מבלי לחשוש כיוון שהיו פרטנרים למשחק- מה שהפריך כל חשד למשהו אחר.

הדבר היה הרבה יותר קל משחשבה לעצמה אמה שיהיה, כיוון שלא היו באותה הכתה היא לא נתקלה ברן במהלך יום הלימודים וכך לא הייתה צריכה להעמיד פנים שלא הכירה אותו, מה שהיה נוח למדי, רווח לה על כך.

עם זאת, הם שוחחו לא מעט בחזרות, גם בכל הנוגע למופע ולתפקידם וגם בדברים הנוגעים להם. 

רן סיפר לה על כך שבשבת האחרונה החל להעביר חונכויות לתלמיד כתה ט' ואמה דאגה לסחוב באופן קבוע בתיקה בנוסף לחפציה גם את הספר 'ארוחת בוקר' כך שבכל פעם שהזדמן להם במהלך ההפסקות בחזרות היא הקריאה לרן כמה קטעים. 

בכדי שיכיר את דמותו טוב יותר, רן האזין לה בקשב רב ונהנה מקולה והשמחה שהציפה את פניה כשקראה.

מדי פעם אמה יכלה להישבע שהייתה מבחינה במיס ויולה מתצפתת עליהם מדברים בניהם מרחוק לאחר ששחררה את כולם להפסקה קצרה או ציוותה אותם כזוג לחזרות אישיות.

הצלצול נשמע ואמה מהרה לצאת מכתתה בכדי להחליף את מחברתה וספריה לשיעור הבא שלה. 

היא פסעה לאטה במסדרון ההומה תלמידים נרגשים אל עבר הלוקר שלה, מתקשה להאמין שבאמת נותרו רק עוד יומיים למחזה.

אמה פתחה את דלת הלוקר שלה, הניחה את ספריה בפנים ושלפה את הספר הנחוץ הבא, היא בדיוק עמדה לסגור את הלוקר ולחזור לכתה כששמעה לפתע את קולו של רן מתקדם מעברה. 

אמה הציצה מעבר לדלת הלוקר הפתוחה, היא לא טעתה.

על אף הרעש וההמולה המיוחסים לכל הפסקה היא שמעה נכון, זה היה קולו. ובין ים התלמידים הנוהרים במסדרון היא ראתה אותו פוסע עם חבריו.

דרק, ושניים נוספים שאת שמם לא ידעה.

דרק, אותו בחור בעייתי לבוש תמיד שחורים שהיה ניתן למצוא לא פעם בקטטה, היה זה שהמציא לאמה את כינויה בימי החטיבה 'אמה-תולעת-ספרים' לאחר שהעביר ימים רבים בספרייה כריתוק ותמיד היה רואה אותה שם.