התנגשות

התנגשות - פרק 89: חלק ב'

רן פער את עיניו באימה לשמע דבריו של הנער המגודל כהה השיער.

הוא טען שג'יימי ווקר היה אותו נער שמעך תחתיו ופוצץ במכות. ג'יימי היה מכווץ כל כך מתחת לגופו עצום הממדים של הנער כהה השיער עד שרן לא יכל אפילו לראות את פניו בבירור. כל שראה היה רעמת תלתלים ג'ינג'יים. 

רן העווה את פניו כשהמכה הבאה הונחתה על פניו של ג'יימי וזה פלט זעקת כאב חדה. דומה לצעקת התחינה ששמע רן מקודם כשעמד לנטוש את מגרש הכדורסל.

בפעם הבאה שהנער המגודל משך את ידו לאחור בכדי להחטיף לג'יימי מכה נוספת ידו נעצרה באוויר. רן סגר את אצבעותיו סביב פרק ידו של הנער ועצר בעדו מלהוריד אותה שוב על פניו של ג'יימי.

"זה מספיק," קבע בטון רציני. הנער הרים את ראשו להביט ברן. "מי אתה שתחליט?" ירק.

רן גלגל את עיניו, "מישהו מבוגר ממך. אמא שלך לא לימדה אותך לכבד את המבוגרים ממך?"

נחיריו של הנער התרחבו בכעס, "אתה אל תתערב. תישאר מחוץ לזה." סינן מבעד לשיניו החשוקות.

רן צקצק בלשונו, "נראה לי שלא הבנת אותי, חבר. התכוונתי למה שאמרתי, זה מספיק. אם תקום עכשיו ותלך אני עוד אחליק לך על זה. אבל אם תמשיך לשחק אותה קשוח, אני חושש שאיאלץ לנקוט באמצעים." שמץ של איום התגנב לקולו של רן.

הנער פלט גיחוך, "אתה חושב שאתה מפחיד? תעז לעשות לי משהו בשטח בצפר ו-"

בין רגע רן קיפל את ידו של הנער ומשך אותה אל מאחורי גבו, כך שכעת עמד מאחוריו וידו כפופה. "אח!" ילל הנער, "אתה משוגע לגמרי? עזוב ת'יד שלי!"

רן התעלם מקריאותיו ורכן ללחוש לאוזנו. "אני באמת לא רוצה לעשות את זה, אבל כבר אמרתי לך. אתה לא משאיר לי ברירה, חבר."

"עזוב ת'יד המחורבנת שלי חתיכת מניאק!" הזדעק הנער, בתגובה רן עיקם אותה יותר.

"פחדן מסריח. אז מה, מרגיש גיבור על קטנים ממך?" התנשף הנער בכאב.

רן משך כתף, "לא, אני די בטוח שזה אתה." ובזאת הפיל אותו במשיכה מעל ג'יימי.

שני הנערים שכבו זה לצד זה, מתנשמים בכבדות.

רן נעמד לצד ראשו של הנער כהה השיער והביט בו. "אל תתעלל בחלשים ממך. אחרת אני אישית אדאג לגרום לך להבין איך זה מרגיש להיות בצד השני." איים.

הנער התרומם, הוא היה נמוך מרן רק בראש לכל היותר.

"תיגע בי שוב ואני אדאג לחזור עם עורך דין, דביל. ואתה," הוא הסתובב והעיף מבט ארסי בג'יימי ששכב בפישוק איברים על רצפת מגרש הכדורסל בעודו מנסה להסדיר את נשימתו המקוטעת. "אתה פשוט תתרחק ממני, מתרומם."