התנגשות

התנגשות - פרק 48

 אביה של אמה נהג בדממה בדרכם חזרה לביתם מבית החולים הראשי. 

דקות אחדות לאחר המפגש המעורר חשד שלהם עם מר הול הצעיר. אביה של אמה רכש מעט מאוד כבוד, אם בכלל, למר הול הצעיר. פרט לכך ששמו של רן הול התהלך לפניו, ולא במובן החיובי של הביטוי, אביה של אמה נחשף פעם אחת לאמת שמאחורי השמועות שנאמרו עליו.

רן הול בהחלט היה צרות בעיירתם הקטנה. מר וולש נזכר בפעם ההיא בה פגש במר הול הצעיר פנים אל פנים בשעת מעשה זדון שלו. היה זה בחורף שעבר שבוע לפני אזכרתה של אישתו האהובה. מר וולש פילס את דרכו בין מאות קברים שונים בבית הקברות המקומי כדי לחדש את הפרחים על קברה ולהקריא כמה משיריו הכמוסים שכתב לה. 

השעה הייתה שעת דמדומים מאוחרת, כיוון שמר וולש בדיוק חזר מהתנדבותו בבית היתומים וחזר לקראת ערב. הוא בדיוק עמד לפנות באחד המעברים שהובילו לקבר כששמע את זה. 

מר וולש התקדם בצעדים שקטים אל עבר הקול ונעצר בדיוק מאחורי קבר רחב עליו התגודדו כמה נערים צעירים. רן הול היה אחד מהם.

בקבוקי אלכוהול היו מסודרים סביבם ואחד הנערים ריסס כתובות גסות על אותו קבר. מר וולש מעולם לא הרגיש נזעם יותר. אנשים הגיעו לאותו מקום כדי להתאחד עם יקיריהם, לבכות, לומר מילים נוספות שמעולם לא נאמרו, להניח פרחים והנה הם, אותה חבורת נערים מטופשים שניצלו את המקום לבצע את זמם בצורה נאלחת וחסרת כל כבוד.

"אין לכם משהו טוב יותר לעשות מאשר להפריע למנוחתם של המתים?" רעם קולו של מר וולש. כל הנערים קפצו בהפתעה והסתובבו להתעמת אתו. מר וולש לא היה צריך לעשות יותר מדי, עוד כמה צעקות והם חיש מהר ברחו להם, מותירים מאחוריהם את בקבוקיהם הריקים, אפילו לא טורחים להעלים אותם. מר וולש ניקה אחריהם, אבל היה בספק אם יהיה אפשר להיפתר מהכתובות שריססו.

מאותו יום מר וולש לא חסך באמונתו בדברים שנאמרו על רן הול. ועכשיו בדרכו חזרה הביתה הוא המשיך להרהר בעובדה שמשום מה רן החליט להגיע לבית החולים בדיוק בזמן שביתו אמה שהתה שם. וככל שחשב על זה יותר ועל הסיבות שכנראה הסתתרו מאחורי פעולותיו של מר הול הצעיר, מר וולש פחות ופחות אהב את התפנית בכיוון המחשבה שלו...