שיערה של אמה היה רך ונעים בין אצבעותיו המחוספסות של רן.
רן מולל את קווצת השיער, מהופנט מרכותו. במבט היה נראה גלי אבל במגע רן נכח לגלות כמה שונה היה משנראה. איפה שהוא באחורי תודעתו רן ידע שהוא בוהה בשיערה של אמה-תולעת-ספרים כאילו דעתו השתבשה אבל זה היה כמו אחד מאותם רגעים שהמבט מתמקם על משהו ונתקע שם במשך דקות רצופות ללא יכולת להניע אותו למקומות אחרים.
אבל אז עיניו של רן נפלו על שפתיה של אמה. הן היו ורודות ופעורות מעט בהפתעה, ורן נתקף דחף לא מוסבר לסגור את הרווח שבניהן.
עיניו של רן החלו לשוטט על פניה של אמה, הוא ספר ששה נמשים קטנים מפוזרים קרוב לאפה.
עיניו גמעו את גומת הסנטר שלה והעור החלק של לחייה ומצחה וכל שאר פניה.
תוויה היו עדינים ונעימים לעין וזה היה הרגע בו רן הבין זאת סוף סוף. מה שלא ראה לפני, אמה-תולעת-ספרים הייתה...
יפה.
יפהפייה, למען האמת.
יופי אמתי, עדין וכנה. בעל סימטריות מושלמת ועיניים חומות בהירות גדולות ושיער חום שעצבן את רן כשנפל על פניה והסתיר לו את הזווית ל...
מה לעזאזל?!?!
רן שמט את קווצת השיער של אמה וקפץ לאחור כנשוך נחש.
רן הביט באמה בתדהמה מוחלטת, פניו משקפות את הבעתה ההמומה.
לא יכול להיות, חשב רן, הו לא.
אבל המבט בעיניה של אמה-תולעת-ספרים דווקא הוכיח לו שדווקא מאוד כן. ממש ממש כן.
הוא הרגע מישש את שיערה ובהה בשפתיה וחשב על שפתיה ועל כמה היא יפה. רן ניער את ראשו, לא מאמין.
מה לעזאזל נכנס בו?
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
