"שלא תעז," קראה אמה ונדחפה עמוק יותר לפינה המרוחקת ביותר מאחורי הדלפק.
רן הרים את גבותיו. "שאני לא אעז מה?" שאל והלך בעקבותיה. צעד בודד הפריד בניהם.
אמה בלעה את רוקה ולחצה חזק יותר את כיס המעיל שלה. "להתקרב אליי." אמרה אמה וניסתה להישמע נחושה בדעתה, אבל האמת הייתה שהיא פחדה פחד מוות.
איך הוא בדיוק התכוון לקחת ממנה את המפתחות, פרא אדם שכמוהו? באלימות?
חששה של אמה התגבר כשרן צמצם את כל הפערים וצעד את הצעד האחרון.
פניו היו במרחק סנטימטרים ספורים מפניה של אמה.
אמה ניסתה לפסוע לאחור והתנגשה בשולחן הדלפק.
"נראה שהעזתי בכל זאת." מלמל רן והתנועע מעט במקומו, מה שגרם לגופו להתחכך בשל אמה.
אמה עצרה את נשימתה, היא לא יכלה לברוח.
רן הרים את אחת מידיו ושלח אותה קדימה, לעברה.
אמה עצמה את עיניה וחיכתה למהלומה.
אבל רן לא הכה אותה כמו שחשבה שיעשה.
אמה חשה במשהו מרפרף על פניה. היא פקחה את אחת מעיניה וראתה את אצבעותיו של רן משחקות בקווצת שיער חומה שנפלה על פניה.
אמה פערה את עיניה בהלם מוחלט, מה הוא עושה?
רן הסיט את הקווצה בעדינות אל מאחורי אוזנה, ואמה חשבה לעצמה שאם תמשיך לעצור את נשימתה עוד קצת היא עלולה להיחנק.
"יש לך שיער יפה, חבל שאת מסתירה אותו כך בצמה שלך." מלמל רן.
אמה הרימה גבות בהפתעה כנה. לזה היא בהחלט לא ציפתה.
ואז רן התרחק ממנה מהר כמו שהגיע וחיוך ניצחון על פניו. "את ממש פתי אמה-תולעת-ספרים," קרא ונפנף בצרור המפתחות מול פניה. אמה מיששה את כיס מעילה, הוא היה ריק. טיפשה אחת!
רן הטיל את ראשו לאחור בצחוק כשפרץ בריצה חזרה אל דלת הספרייה ונעל אותה בזריזות.
האור שחדר מבחוץ נעלם והספרייה נותרה חשוכה לגמרי.
אמה שמעה את צעדיו של רן כשהתקרב שוב אל עבר הדלפק. "אם תתקרב אליי שוב אני אזעיק את השוטרים." הזהירה אמה.
"באמת? ואיך תעשי את זה?" שאל בלגלוג רן. אמה שמעה את קולו במרחק מה ממנה אבל לא יכלה לראותו.
"אני אצרח." איימה. רן צחקק חרישית ופסק מיד כשנשמעו צעדים מחוץ לדלת הספרייה.
"בדקתם פה?" קרא קול עבה מבחוץ. לפני שהבינה מה קורה יד נצמדה לפיה של אמה וגופו של רן נלחץ לשלה כנגד הקיר.
אמה החלה להתפתל במקומה כיוון שלא הצליחה לנשום. אבל רן רק הידק את אחיזתו בה.
"ששש," לחשש לאוזנה ואמה נרתעה מהקרבה. "אל תזוזי ואל תשמיעי קול." לחש. ידית הספרייה נלחצה.
"נעול," קרא הקול. "אין כאן אף אחד, קדימה בואו ניקח את הבחורים לתחנה." הצעדים התרחקו.
אמה ניסתה לדחוף את רן מעליה, משוועת לאוויר.
"תירגעי," אמר רן, "אני עומד לשחרר אותך, אם תצעקי או תנסי לברוח, אני אעצור אותך. מובן?"
קצות אצבעותיה של אמה החלו לרעוד, גופה כולו החל לרעוד.
רן התרחק ממנה באיטיות, "אוקיי? לא לצרוח."
אבל עכשיו אמה לא יכלה לצרוח גם אם רצתה, נשימותיה היו קצרות ושטחיות.
חזה עלה ונפל בקצב מטורף באופן בלתי רצוני. אמה נפלה על הרצפה, שרויה בהתקף חרדה בלתי נשלט.
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
