התנגשות - פרק 71: חלק ב'

3.3K 268 43
                                    


 רק כשהגיעו לדוכן האוכל נזכרה אמה למשוך את ידה חזרה אליה.

"כן, מה בשבילכם?" שאל המוכר השמנמן מחלון הדוכן בעודו דוחס צ'יפס לפיו.

אמה הביטה ברן בעיניים שואלות, לא היה לה מושג מה מוכרים במקומות מקומיים שכאלה.

למען האמת היא ואביה בקושי יצאו לאכול בחוץ. ואם יצאו סביר להניח שהייתה לכך סיבה חגיגית במיוחד, והם הלכו רק למסעדות.

"מה את אוהבת?" שאל אותה רן לפני שהשיב למוכר.

אמה סקרה את הדוכן הקטן שהעלה ריח חזק של טיגון, והמוכר השמנמן שהמשיך לאכול צ'יפס שמנוני משקית בעודו ממתין לתשובתם.

המקום לא נראה סטרילי... חשבה אמה והשתדלה שלא להראות עד כמה נגעלה מהמחשבה.

"אהמ.. יש אולי תפריט?"

רן פלט נחרת צחוק. "תפריט! בחיי, תולעת..." מבטו נתקל בפרצופו העצבני של המוכר.

"היא רק צחקה," מיהר להסביר לנוכח הבעת פניו של המוכר.

המוכר העביר את מבטו מרן לאמה שמצמצה בפליאה כששמעה את דבריו של רן.

המוכר הנהן, יותר לעצמו מאשר אליהם, "אני בטוח. חתיכת חברה מצחיקה יש לך שם, הא?" אמר, אבל נימת קולו הייתה רצינית לחלוטין.

"עכשיו, אתם רוצים לקנות משהו או לעוף לכל הרוחות מהדוכן שלי? מצאתם על מי להסתלבט ילדים..." מלמל בקוצר רוח המוכר.

אמה נבהלה מגישתו התוקפנית אבל הבליעה את תדהמתה. איך הוא מעז לדבר ככה ללקוחות?רן הרכין מעט את ראשו לעברה של אמה ולחש לה, כך שרק היא תוכל לשמוע. "אל תתרגשי ממנו, אני אוכל שלושה כמוהו לארוחת בוקר, אז אל תדאגי-"

המוכר כחכח בגרונו בקול רם.

"פשוט תזמין מה שאתה אוהב, אני אוכל." מלמלה אמה במהירות לרן.

חיוך הפציע על פניו של רן, "נו טוב, אם את מבקשת... אנחנו ניקח שתי לחמניות עם נקניקיות, הרבה קטשופ וחרדל! שתי שקיות צ'יפס גדולות, וטבעות בצל יש? אם כן אז גם שקית גדולה של זה. ושתי פחיות קולה לעזור להוריד את הכל." פלט רן במהירות.

המוכר דחף את ידו בפעם האחרונה לשקית הצ'יפס שלו אבל נראה היה שסיים את הכל, במקום זאת הוא ליקק את השמן מידו ומצץ כל אחת ואחת מאצבעותיו. אמה לא הצליחה להתאפק יותר ועיוותה את פניה בגועל.

"זה כבר יהיה מוכן. אתם יכולים לשבת בינתיים," מלמל המוכר והתרומם סוף סוף בכבדות מהכיסא עליו ישב מאחורי דלפק הדוכן ונעלם מטווח ראייתם של אמה ורן.


כמה דקות לאחר מכן חזרו אמה ורן לאסוף את מה שהזמין והתיישבו בחלקת דשא חמימה מאחורי מיקומו של הדוכן. מסתבר שלזה התכוון המוכר כשהורה להם ללכת לשבת, כי לדוכן לא היו כיסאות או שולחנות. 

התנגשותWhere stories live. Discover now