התנגשות - פרק 52

3.9K 327 20
                                    


"נו באמת, מה נסגר אתה?" תהה רן בינו לבין עצמו בלחש כשמיס ויולה החלה בחזרה. "למה היא לא מגיעה? היא השתחררה אתמול מבית החולים."

"כן, מר הול? אמרת משהו?" קראה מיס ויולה ומבטה שיפד אותו במקומו.  רן מהר לסגור את פיו ונענע את ראשו במרץ. "שום דבר, מיס. שום דבר בכלל."

"מר הול, אשמח אם תפנה אליי בסוף החזרה." השיבה מיס ויולה.

רן הרים את גבותיו בפליאה, "למה? אמרתי לך שלא אמרתי כלום!" התגונן.

"בכל מקרה, תפגוש אותי בסוף החזרה."

רן נאנח, למה לעזאזל תמיד האשימו אותו בכל דבר? במקום זה החזיר לה, "כן, מיס." מנומס כתגובה.

החזרה למופע הייתה מוזרה, כיוון שהשחקנית הראשית נעדרה ממנה, אבל כדי שבכל זאת תהיי משמעותית מיס ויולה שיחקה את תפקידה של אמה עם רן.

אבל כמובן שהמשחק המקצועי של מיס ויולה לא היה מהנה כמו לראות את אמה מגמגמת לפניו... למעשה, בלי אמה החזרות הרגישו חסרות כל טעם. 

וכישורי המשחק העלובים של רן היו מורגשים אפילו יותר לעומת אלו של עמיתיו למופע- תלמידי מגמת התאטרון. כשאמה הייתה בסביבה הם יכלו לצחוק זה על זו, כי הרי שניהם היו גרועים למדי.

רן הכריח את עצמו להפסיק לחשוב, להרים את ראשו מהדף ולקרוא בקול את משפטיו."אני מצטער יקירה.. אבל אני.. חושב ש.."

***

בסיום החזרה רן נותר לשבת במקומו וחיכה עד שהחדר התרוקן כדי שמיס ויולה תפנה אליו. "מר הול," מלמלה מיס ויולה כשאחרון התלמידים יצא מחדר החזרות.

"כבר אמרתי לך שלא דיברתי מקודם," מהר רן לתקוף. ואז הוסיף בלחישה כאילו שיתף את מיס ויולה בסוד, "זו בטח הייתה ג'סיקה, היא יושבת לידי ואת יודעת איך היא מיס, אף פעם לא יודעת מתי להפסיק-" שיקר רן מבלי למצמץ.

"לא על זה רציתי לדבר אתך." קטעה אותו מיס ויולה. מיס ויולה חיטטה בתיקה כמה שניות ואז שלפה כמה ניירות בניילונית. 

"זה חומר הלימודים מאתמול. דיברתי עם אביה של אמה, מסתבר שהיא הייתה בבית החולים אתמול. לכן נראה שהיא לא תגיע לבית הספר בזמן הקרוב."

ליבו של רן צנח. מה זאת אומרת 'בזמן הקרוב'? חשב, מתי היא תשוב אם כך?

"תהיתי אם תוכל להעביר לה את זה? אולי אפילו תוכלו לעשות חזרה יחד." הציעה מיס ויולה בחיוך. רן התרומם ממקומו בלהט וקרב אל עבר ידה המושטת של מיס ויולה.

"אהמ.." המהם רן, משתדל שלא להיראות נרגש מדי. למרות שהתפוצץ משמחה מבפנים, מבלי לדעת זאת מיס ויולה נתנה לו תירוץ מושלם לראות את אמה שוב ולבדוק את שלומה.

"תני לי לחשוב על זה.. אני לא בטוח. למה שאעשה מעשה טוב שכזה לאמה-תולעת-ספרים? מה יצא לי מזה?"

מיס ויולה שילבה את ידיה, כך שהדפים הורחקו ממנו. "אתה לא רוצה לעשות זאת? לא רוצה לעזור לפרטנרית שלך בשעת צרה? לא משנה אם כך, אני אחפש מישהו אחר."

רן התנפל לעברה של מיס ויולה וחטף את הדפים מידה. "לא, לא, אין צורך- אני אעשה את זה. אני."

חיוך שבע רצון נמתח על פניה של מיס ויולה. "מצוין. תדאג לעשות את זה כבר היום. אשיג לך את עוד דפים בימים הבאים." קראה ופנתה לצאת מהכיתה.

רק כשהיה בטוח לגמרי שיצאה, הרשה לעצמו רן לקפץ באוויר משמחה.

התנגשותWhere stories live. Discover now