אמה התיישבה בחשש מה על קצת מיטתה, שומרת על מרחק בטוח בינה לבין רן שישב לצד הכריות.
היא לא רצתה שעכשיו לאחר ש.. עשו את מה שעשו הוא יקבל חלילה רושם מוטעה. אבל באופן מפתיע רן אפילו לא הביט לעברה, ראשו היה טמון מאחורי דפי החזרות.
אמה כחכה קלות בגרונה כדי למשוך את תשומת ליבו. רן הוריד את דפי החזרה והביט בה.
"מה יש?" שאל בגבות מורמות, מיתמם. מבטה של אמה התרוצץ על פני חדרה, לפתע הכל נראה הרבה יותר מעניין.
"א-אני גם צריכה להביט בדפים." מלמלה מתחת לאפה. היא לא הייתה בטוחה איך היה עליהם להתנהג עכשיו. האם הנשיקה שינתה משהו מבחינתו של רן? האם שינתה משהו מבחינתה? מה הייתה בכלל משמעותה?
אמה ניערה את ראשה קלות, אל תהיי מגוחכת, חשבה. איזו משמעות כבר יכולה להיות לה? רן ודאי לא ייחס לה כלל משמעות, אחרי הכל זו בטח לא הייתה הנשיקה הראשונה שלו.
ובכל זאת, קול קטן בירכתי ראשה הזכיר לה כיצד נהג בה בעדינות ואיך הביט בה כשידיו ערסלו את פניה. תחושה חמימה מילאה את קרביה, איך הוא הביט בי? תהתה והתאפקה שלא לחייך.
רן הזדקף במקומו על המיטה, "הא בטח, הנה קחי לך." הוא הגיש לה כמה מהדפים והמשיך לעבור על תפקידו בחלק השני של המחזה.
מבטה של אמה נותר קפוא על רן גם לאחר שצלל חזרה אל מאחורי הדפים שלו. היא לא הבינה. למה הוא התעלם לגמרי ממה שאירע הרגע בניהם? הוא התנהג כאילו הכל היה רגיל לגמרי בניהם, כאילו כלום לא קרה הרגע...
עפעפיו היו מושפלים שעה שקרא ושפתיו התוו ללא קול את המילים. אמה שאפה למלוא ריאותיה והשפילה את מבטה לדפים שלה, האם דמיינה הכל? אמה לא הייתה בטוחה האם היה עליה להיעלב מהמצב או לשמוח שרן לא השתמש בו לרעתה בכדי להציק לה כהוגן.
אם הוא מתעלם, הוא בוודאי לא מייחס לזה כל חשיבות. כן, זה בטח העניין, חשבה אמה. וליבה נצבט מעט למחשבה הזאת. אם כך הנשיקה הראשונה שלה התבזבזה לחינם על מישהו שלא ראה בה יותר מסתם נשיקה נוספת מיני רבות אחרות.
אמה הכריחה את עצמה להתמקד בדפיה והחלה לקרוא בליבה. אני פשוט אתעלם מזה, בדיוק כמוהו. זה מה שאעשה, זה עדיף בכל מקרה, החליטה.
לאחר שכל אחד עבר על דפיו בנפרד הם החלו בחזרה משותפת, רן השתפר פלאות בקריאתו ואמה לא יכלה שלא לתהות אם היה לכך קשר לעובדה שעכשיו הכיר את הדמויות טוב יותר לאחר שקרא מעט מהספר.
בפעם השלישית לאותו יום שהחלו בחזרה שוב מהתחלה רן קטע את דבריה של אמה.
"מה קורה אתך, תולעת?" נאנח רן.
אמה בלעה וחיפשה מהר אחר דבר מה שיעסיק את רוחה בחדר. "מה עשיתי?" תמהה.
"זה יותר מה לא עשית. לא הסתכלת לי בעיניים אפילו פעם אחת מאז שהתחלנו בחזרות." קבע רן.
אמה נאנקה. למה הוא תמיד היה חייב להעמיד אותה במקומה?
"את מוכנה להביט בי?" שאל רן.
עיניה של אמה התרוצצו לרגע נוסף ולבסוף נחו על רן. הוא השיב לה מבט יציב, ואז חיוך קטן שבר את מסכת הרצינות שלו. "אני סקרן. מה מעסיק אותך כל כך, תולעת?"
אמה נאבקה בסומק שהחל להציף את לחייה, הנה הוא מתחיל, חשבה. היא הרי ידעה שזה יגיע מתישהו, מפתיע שהוא החזיק מעמד עד כה והתעלם מזה.
אבל להפתעתה רן נסוג מיד, "אוקי, בואי נמשיך."
"מה?" פלטה אמה, עיניה פעורות. רן-צרות-הול לא קופץ על ההזדמנות להביך אותה, מה קורה פה? במקום זאת מלמלה "אוקי," קטן והם המשיכו בחזרה ללא עצירות נוספות.
"תודה על האירוח, תולעת." אמר רן כשעמד במפתן דלת ביתה שעה מאוחר יותר. "התאמנו טוב היום לדעתי, מיס ויולה תשמח."
אמה הנהנה קלות, "כן." היה כל שאמרה.
רן המשיך בהתנהגותו המוזרה והאדישה לאורך כל היום, ועכשיו עמד ללכת. היא לא רצתה להיות זאת שתפצה פה ראשונה ותזכיר את הנשיקה שלהם ותתהה בפירושה. היא לא התכוונה לעשות זאת, מצד שני הרגישה עצבות קלה ותסכול לנוכח המצב העכשווי.
היא רצתה לדרוש מרן תשובות, למה נישק אותה בכלל אם התכוון להתנהג כך לאחר מכן? ולמה נישק אותה בכלל לכל הרוחות?
"אם תמשיכי ככה הקמט בין הגבות שלך עוד עלול להישאר שם לנצח, תולעת." מלמל רן.
אמה מהרה להיפטר מההבעה הזועפת, עליה לשמור על פנים חתומות כמו רן. אין בעיה, גם אני יכולה להתעלם מכל העניין בדיוק כמוך, חשבה בנחישות.
אמה הרימה את ראשה בהתרסה בכדי לפגוש שוב במבטו של רן בדיוק כשרכן לעברה והדביק נשיקה זריזה לשפתיה.
עיניה של אמה איימו לצאת מחוריהן. "מ-מה?" היא לא חשבה שתוכל להיות מבולבלת יותר להיום, אבל הנה רן הוכיח לה בפעם האלף שטעתה.
רן קרץ, וחייך, הפעם חיוך מלא.
"נבהלת, תולעת? חשבת שלא אכפת לי מהנשיקה הקטנה והסודית שלנו?"
אמה לא יכלה לעשות דבר פרט ללבהות בפניו הזחוחות של רן. "איזה שטויות הכנסת לעצמך לראש, הא? בכל מקרה, אני רק נתתי לך קצת זמן לעכל לפני שאנחית עלייך את הפצצה הבאה."
אמה כיווצה את עיניה בחשד, עוד הפתעות? היא התקשתה להאמין. "מה היא?" שאלה בקול זהיר.
רן השפיל את מבטו לנעליו ושאף עמוקות, כשנשף החזיר מבט רציני לאמה.
"תצאי איתי, תולעת?"
YOU ARE READING
התנגשות
Romance#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן...
