החייל שלי

פרק 74

משוכתב**

"השטח נקי" טובי אמר ועומר הנהן לכיווני והרים את הנשק בזווית נוחה לתפיסה.
יישרתי מבט בחדות ותפסתי תאוצה בצעדים שלי לכדי ריצה קלה.
זה רק עניין של זמן עד שהם ישימו לב שאין שמירה בחוץ, ורצינו להספיק אותם לפני.
הגענו כמעט לצריף הקטן הזה, שלפתע קול יריות שנשמעו מאחורינו גרם לנו לעצור ולהשמט על הקרקע, בתקווה ששום דבר לא נפגע.
************************************
-נקודת מבט של ליאב-
"השטח נקי" טובי אמר בקשר ואני עצרתי נשימה בתוכי, יודע שעכשיו אלו רגעי אמת שעומר ודניאל נכנסים קדימה, זה עכשיו או לעולם לא.
"התצ"א מעודכן לך?" תומר שאל והביט במסך שלי, מעדכן משהו והופך את התצלום לחד הרבה יותר.
עקבנו במבטינו כמה דקות אחרי הצג, נושמים בהקלה שלא היה שום סימן להרוגים על המסך, אך עם זאת לחוצים מהשקט הקשר.
"ליאב מאמיר".
"המשך".
"אתה רואה חריגים?"
"לא" אמרתי "למה?"
"תנמיך מעוף, אני רוצה שתתקרב יותר".
"קיבלתי" אמרתי והתחלתי להוריד מעט את גובה המסוק, מנסה להתקרב יותר אך עם זאת להשאר גבוה כדי להיות מוכן לכל דבר.
"דניאל מתומר?" תומר עלה אך לא התקבלה כל תשובה.
"דניאל.. דניאל מתומר" הוא ניסה שוב ושוב, דממה.
"עומר?".
"מה יש להם" אמרתי והגדלתי במסך את האיזור שבו הם היו אמורים להיות, אך לא ראיתי כלום.
"ניצב 2 מליאב" ניסיתי מול טובי וג'ון אך גם שם, לא הייתה תשובה.
"המתן כמה קטנות ליאב" איציק עלה בקשר "אם הם לא מעדכנים תוך עשר דקות אתה יורד".
"קיבלתי" אמרתי וסובבתי את המסוק במטרה להגדיל את רדיוס הסיבוב של המסוק.
"אמיר מדניאל" נשמע קולו המאומץ מתוך הקשר.
"תודה לאל" מלמלתי כשאמיר ענה "המשך דניאל".
"מעדכן נסיגה אחורה מעט, יותר מדי הגיעו".
"קיבלתי, תצאו משם".
"הוא אמר נסיגה" עומר אמר "אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, מיקומינו לא התגלה".
"תצאו משם!".
"אנחנו איתם אמיר" טובי אמר "הכל תקין, אין פצועים".
נשמתי עמוקות והנהנתי לתומר שמלמל "משוגעים".
"מה אתה חושב שקרה שם?" שאלתי.
"אני לא יודע" הוא ענה והתעסק במערכת "אבל זה מרעיד לי את הגוף".
"עומר מליאב?"
"המשך"
"הכל תקין?"
"עכשיו כן"
"מה הלך שם?"
"כמה יריות, לא משהו רציני.. נעדכן עוד מעט".
"קיבלתי, שמרו על עצמכם".
"כן המפקד".
"תרגעו" אמיר אמר ואנחנו גיכחנו, אפילו שאנחנו בשטח הבנתי עד כמה זה משמעותי להיות עם חברים שלך, כי באיזה שהוא מקום, הם גורמים לך להרגיש בבית.
-נקודת מבט של דניאל-
"אמיר מדניאל".
"המשך".
"קבל הגעה שלנו לנקודת הנחיתה, אנחנו ליד המסוקים והכל תקין".
"אמיר מליאב" ליאב עלה מיד אחריי.
"המשך"
"מעדכן התקרבות שלנו לאותה נקודה".
"קיבלתי, דניאל, תתאפסו על עצמכם ותעדכנו אותי" הוא אמר ועומר עלה ואמר "קיבלנו".
"אוקיי" טובי אמר והוציא את האוזניה מהאוזן, כמו שעשינו גם אני ועומר.
"בן" ג'ון אמר "בדיקה מקיפה?".
"עלי" בן אמר ולקח איתו את כריסטופר, לבצע בדיקה מקיפה של ציוד ושל המסוקים.
"וואו" עומר אמר ושחרר את הצוואר שלו, מרגיש הקלה לאחר שחגורת הנשק והווסט הוסרו ממנו.
"מה עכשיו?" טובי שאל.
"שמישהו מכם יעדכן אותי, מה לעזאזל הלך שם?" עומר אמר וג'ון גיחך "התכוונו לשאול אותם את אותו הדבר".
-פלאשבק-
סוככתי עם ידי על ראשי לשניה אך מהר מאוד חטפתי את הנשק וקפצתי לעמידה, מכוון את הנשק קדימה וכמעט לוחץ על ההדק.
"אלוהים" אמרתי כשראיתי את ג'ון וטובי מאחורינו.
"עניין של שלוש וחצי שניות והייתם מתים" טובי אמר והתקדם לעברינו במהרה, עוזר לעומר לקום מהרצפה
"תודה" אמרתי לג'ון ומיד התכופפתי כששמעתי יריה נוספת.
עומר הרים את הנשק וירה מעל ראשי באחד החיילים שיצא מהבקתה.
אך לפני שהספקנו לעכל ולהמשיל הלאה, נשמעו רצף של ירידות מהצדדים שלנו.
"בן זונה! הוא הזעיק עזרה".
"אין ברירה דניאל, החוצה" ג'ון אמר ואני נאנחתי ויריתי צרור לפנים, מרגיש סיפוק שכמה מהם נפלו.
הסתובבתי אחורה והתחלתי לרוץ כאשר אני מוודא על הדרך שעומר וטובי וג'ון לידי.
"חזרה למנחת" צעקתי לעומר והוא הנהן והמשיך לרוץ איתי.
האטנו את הקצב שכבר לא שמענו יריות, ועשינו בדיקה מהירה עם העיניים לוודא שאף אחד לא נפגע.
"אמיר מדניאל" אמרתי בקול עייף ממאמץ.
"המשך דניאל".
"מעדכן נסיגה אחורה מעט, יותר מדי הגיעו".
"קיבלתי, תצאו משם".
"הוא אמר נסיגה" עומר אמר "אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, מיקומינו לא התגלה".
"תצאו משם!"
"אנחנו איתם אמיר" טובי אמר "הכל תקין, אין פצועים".
-סוף פלאשבק-
"אנחנו הגענו אחריכם" ג'ון אמר.
"ברגע שאמרנו לכם להתקדם הלאה יצאנו אחריכם" טובי המשיך אותו "עקבנו לראות שאין שום מעקבים אחריכם ושאין חריגים, באמת לא היה עד שירינו בשני הזקיפים שהיו בחוץ".
"כנראה שפספסנו את שלושת האחרים, הם ישבו במרחק מה משם ומשום מה לא היו ישנים הפעם" טובי אמר "אבל הם כנראה קלטו חוסר תקשורת במהירות והתחילו תזוזה לכיוון שלכם".
"הם הגיעו אליכם בדיוק שיצאתם מקו העצים, וירינו בהם שניה לפני שהם ירו בכם".
"לא שמתי לב אליהם" עומר אמר ואני גיכחתי "באמת התפליתי איך הם החמיצו אותנו ולא ירו בנו ישר".
"מתו?"
"כולם" טובי אמר ועומר הנהן "למעט אחד שנשאר בפנים, אני מניח שהוא זה שהזעיק את כולם ברגע שראה דברים חשודים".
"מה עכשיו?" אמרתי "אני לא חוזר לבסיס".
"אין ברירה דניאל" ג'ון אמר.
"הדרך היחידה שבה אני אחזור זה עם ניר איתי" אמרתי "לא הגענו עד כאן לחינם".
"צריך לתכנן תכנית פעולה חדשה" טובי אמר "ולחכות קצת שהשטח ירגע".
"אין טעם להתעכב" עומר אמר "הם ראו את זה, זה יגרום להם לקדם את החזרה שלו".
"הם לא יכולים לעשות כלום בהתראה של פחות מ8 שעות" ג'ון אמר "יש לנו זמן".
"לא ממש" אמרתי והבטתי בשעון ומיד אחר כך לשמים שהחלו להתבהר.
"נאלץ לעשות את זה באור" טובי אמר בייאוש "וכמה שיותר מהר".
"אמיר עולה מולכם" ג'ון אמר ועומר שם את האוזניה ואמר "המשך".
הוא הביט ממוקד כמה שניות לפני שגלגל עיניים והלך לצד, מסמן לי בידו שהולך למסור עדכון.
"הכל תקין, הכל במקום" בן אמר שהגיע לידנו לפתע וטובי הנהן.
רעש מסוק נוחת נפריע לנו לומר מה שרצינו להגיד, זזנו הצידה והמתנו בשקט וברוגע לאחר שבן הקשר אישר שזה ליאב.
"אתם נורמליים?" ליאב שאל לאחר שהוא ותומר סיימו לסדר את השטח ויצאו מהמסוק.
גיכחתי ופשטתי את ידי לצדדים "אנחנו חיים".
"טוב חברי- היי אתם פה" עומר אמר שחזר וקלט את ליאב ותומר.
"קוראים לזה לנחות" ליאב אמר "תבוא, אני אלמד אותך אחר כך איך עושים את זה".
צחקנו כולנו וטובי אמר "אוקיי, יחסינו לאן?".
"אמיר?" עומר עלה בקשר וכולנו הרכבנו את האוזניה וחזרנו להאזנה.
"כולם בהאזנה?".
"כן" אמרתי והוא המשיך "תעשו סריקות באיזור וקחו לכם שעתיים מנוחה, אני ואיציק עושים את הבדיקות שלנו כאן להבין מדוע היו שם כל כך הרבה כוחות, נעדכן אותכם שנדע את המצב שם".
"איזה בדיקות?" טובי שאל ואמיר ענה "מקורות".
"אנחנו נבדוק מאצלנו".
"לא" איציק אמר "זה מסוכן, הם יכולים לעלות על מיקום השיחה שלכם".
"אין להם פה את האמצעים לכך" ג'ון אמר.
"לא אמרתי משם" איציק ענה וג'ון נאנח בתבוסה "תעדכנו אותנו".