החייל שלי

עונה 2 פרק 128

ראיתי רק אותו, כורע ברך ומחכה ואת הקופסא עם הטבעת הכי יפה שראיתי בחיים שלי! פתוחה לפני.
הסתכלתי בעיניו ואמרתי ״לא..״
***************************
הוא לא אמר כלום, רק נשאר ככה, והסתכל עלי, מחכה.
״אני מתכוונת..״ אמרתי מבעד לדמעות ״אני.. לא.. בגלל ש.. שאת.. אתה רוצה ילדים דניאל.. ו.. ואני.. אני לא יודעת אם.. אם אני מסוגלת ל.. להיות אמא טובה כמו שאתה רוצה ו..״ עצרתי לרגע ומשכתי באפי, מנסה למצוא את המילים שיגרמו לזה להראות קצת פחות רע ממה שזה ״ו.. ואם עוד.. עוד שבוע אתה.. אתה תראה מישהי ש.. שיותר יפה ממני ו.. אתה תאהב אותה יותר אז..״ המשכתי ״אני.. אני באמת אוהבת אותך דניאל, יותר מזה.. ואני רוצה את ההכי טוב בשבילך ו.. ואני לא זה.. אני לא ההכי טוב.. מגיע לך יותר טוב״ סיימתי, וקמתי, מתחמקת ממבטו, ומתקדמת לכיוון הים, מרגישה שאיכזבתי מישהו, שאכזבתי אותו.
אך לפתע, הרגשתי את הזרועות שלו על מתני, מוסברות אותי, ובשניה הבאה פניו הביטו הישר בפני
״את מוכנה להסביר לי למה את חושבת שאת לא הכי טוב בשבילי? למה אחרי כל מה שאמרתי לך את חושבת שאני עדיין לא רוצה אותך? או שבעוד שבוע אני יאהב מישהי אחרת? למה את כל כך חסרת ביטחון בכל הנוגע לאהבה שלי אלייך?״ הוא שאל
״אני.. אני לא יודעת.. אני.. אני מניחה שפשוט.. התאכזבתי כבר.. לא פעם ולא פעמיים העדיפו אחרות על פניי.. אני..״ התחלתי לומר אך נעצרתי כשראיתי את עיניו הכחולות.
איך הייתי מכולה להיות כל כך טיפשה לחשוב את זה? הוא הוכיח לי לא פעם ולא פעמיים שהוא אוהב רק אותי, כל הדברים שאמר עכשיו, ללא ספר מכוונים אלי.. אז למה אני לא מרגישה שאני ראויה לו?
״אני.. אני יודעת שמה שאמרת זה נכון.. או לפחות אני מקוו-״ אמרתי אך הוא קטע אותי ״זה נכון״
״הכל מקרה.. אני פשוט.. לא מסוגלת לחשוב שאני.. אני ראויה לך..״ אמרתי והשפלתי מבטי
״את הדבר הכי חשוב לי בחיים!״ הוא אמר בנוקשות וגרם לי להקים את מבטי לעיניו שוב
״את תהי אמא טובה, מעולה בר! כשאני מסתכל עלייך אני לא רואה כלום מאשר האישה שאני רוצה שתבלה איתי את שארית חיי״ הוא אמר ״אז את מוכנה בבקשה לשתוק ולהתחתן איתי?״ הוא שאל, מוציא את הטבעת שוב מכיסאו וכורע שוב על הברך
הדמעות שלי יצאו שוב, הפעם פחות, אבל שוב.
לא האמנתי שאני עומדת ברגע הזה, שהגבר שאני פאקינג מאוהבת בו מציע לי נישואים! אף פעם לא באמת האמנתי שהרגע הזה האמת יגיע.
״כ.. כן״ אמרתי בלחש, אך בכל הכוח שהצלחתי לגייס
הוא לקח את ידי הרועדת, וענד את הטבעת המדהימה הזאת על האצבע שלי, לפני שהרים את ידו השניה אל פניי והפגיש את השפתיים שלנו בנשיקה עמוקה.
הכל היה מושלם! היד שלו שהחזיקה בשלי, הרוח שהעיפה את השיער שלי ואת הבגדים שלנו, הים שהגיע עד כפות הרגליים שלנו, והשפתיים של דניאל שהיו צמודות לשלי.
כל כך התרגשתי בעת שאמר לי את כל הדברים האלה, הבנתי שזהו הגבר שאני רוצה לצידי, כל החיים!
למרות שידעתי את זה לפני כן, אבל עכשיו, הייתי בטוחה.
״על מה את חושבת?״ הוא שאל כמה דקות לאחר מכן כשעמדנו באותו מקום, אך בתנוחה שונה.
הלחי שלי הייתה צמודה לחזה שלו והיד שלי נחה לידה, כשהעיניים שלי לא מפסיקות להביט בטבעת, בעוד הוא עוטף את כולי בזרועותחו, שכמו שציינתי, רק סיבוב אחד ואני נעלמת.
״עליך״ אמרתי, והוא נחר בצחוק
צחקתי ״אתה הגבר שלי.. כל הדברים שאמרת.. אני פתאום מבינה שגם אני ככה.. לא מסוגלת שניה אחת בלעדיך.. זה קשה לי.. ו.. אני.. אני פשוט שמחה שעכשיו אתה שלי! רק שלי! ולעולם יותר לא תהיה של מישהי אחרת״
הוא נאנח והקים את פניי כך שאסתבך לעיניו ״רק עכשיו הבנת את זה?״ הוא שאל ״תמיד ידעתי שיש לך קליטה איטית אבל..״ הוא אמר אך השפתיים שלי שנצמדו בן רגע לשלו קטעו אותו
״מעתיקנית״ הוא לחש ונישק אותי שוב, מחזיק את פני בשתי ידיו.
״אני שונאת אותך!״ אמרתי לו כשהתנתקנו ״אני שונאת לבכות ובכיתי בגללך!״
״כל מה שיעשה אותך מאושרת״ הוא אמר בציניות ונישק את המצח שלי
חבטתי בו קלות בחזהו ״אני גם שונאת אותך כי הוצאת עלי יותר מדי פאקינג כסף״ אמרתי לו
״זה לא יותר מדי בשבילי״ הוא אמר ״כל עוד מדובר בך״
״אוך!״ אמרתי וחבטתי בו שוב ״אתה מוכן להפסיק להיות כזה לשניה? ולתת לי לכעוס עליך!?״
״אוקיי, רוששת אותי״ הוא אמר
״יופי! מפגר!״ אמרתי ונשענתי עליו שוב ״אבל אני עדיין אוהבת אותך״
״רק שעדיין הזה לא יגמר לעולם״ הוא אמר ועטף אותי
״הוא לא״ הבטחתי לו.
אחרי כמה זמן, שלא שמתי לב מה, בגלל שהייתי עסקה בזרועות ובחום של דניאל, התחיל להיות לי קר, ורעדתי מעט בידיים שלו.
הוא השאיר חשבון, ולקח את ידי הביתה, לעבר המקום שבו יצאנו חברים, ואנחנו חוזרים מאורסים.