החייל שלי

פרק 66

משוכתב**

"מכל השאלות לא עניתם על זאת שהכי חשובה" עומר אמר ואני הנהנתי ושאלתי במבט נוקב "מי?"
"ניר" אמיר אמר והלב שלי החסיר פעימה.
"מה ניר?" עומר שאל והידיים שלי נשרו לצידי גופי.
הלב שלי הפסיק לדפוק לשניה או שתיים כשאמיר הביט בעיניים שלי ושל עומר ואמר "ניר הוא החייל שנחטף"
******************************
לקח לנו רגע או שניים, לפני שגיחכנו שנינו.
"זה איזה תרגיל או משהו? לבחון עד כמה מהר אנחנו מגיבים?" שאלתי, אך המבטים על פניהם של אמיר ואיציק הבהירו לי אחרת.
"לא לא" עומר אמר "בבקשה תגיד לי שאתה עובד עלי"
"אני מצטער" אמיר אמר.
"אין מצטער פה!" עומר אמר "אתה מבין שאחד החברים הכי טובים שלי נחטף?"
"זה לא ק-" "אל תתחמק!" קטעתי את אמיר "אני מצטער שוב, שאני בא בתקיפות כזאת, אבל ממה שהבנתי.. היה כשל רציני מלמעלה" אמרתי "וזה גרם לשיבוש בשמירה"
"אתה צודק דניאל" איציק אמר "אבל לפני שאתם נכנסים לפאניקה, ואחרי שאתם יודעים באופן כללי מה קרה, אני רוצה להסביר לכם את כל הסיפור כולו ולהגיד לכם למה קראנו לכם לכאן"
נאנחתי ונשמתי עמוקות לפני שהנהנתי, ועומר אחריי.
אמיר ואיציק החלו להתקדם לעבר איזור שפחות היינו מסתובבים בו בבסיס, איזור המשרדים וחדרי הכוננות, בדרך כלל איפה שכל הסגל ויחידת מנהלי המבצעים יושבים.
אל היחידה הזאת קיוויתי להגיע מתישהו.
אמיר הוביל אותנו אל חדר הבקרה הראשי, שעליו היה שלט 'חפ"ק מרכזי, כניסה למורשים בלבד'
נכנסנו אל החדר, ולי ולעומר לקח רגע או שניים להסתגל ולסביבה אליה נכנסנו.
מלא מסכים היו מפוזרים בחדר, חלקם גדולים וחלקם קטנים ואישיים יותר.
במרכז החדר עמד שולחן גדול עם מלא תקיות ודפים עליו, ועוד כמה מכשירים לניווט או מעקב כאלה ואחרים.
ועם כל הגודל של החדר, היו שם מעט מאוד אנשים, שחלקם מצוותים למחשבים, וחלקם מדברים בינהם וחולקים רישומים.
"בואו" אמיר אמר והוביל את כולנו לפינה עם ספות ושולחן, שעמדו ליד בר של קפה וקצת אוכל.
התיישבנו על הספות, בזמן שאמיר הלך והביא מאחת העמדות של המחשבים תיקיה וטאבלט קטן.
"אלו הרישומים של כל הגיחות שעשינו מאז יצאתם לחופש" אמיר אמר והניח מולי ומול עומר דף זהה המפרט רישומים של תאריכים ומקומות, ולידם שמות ומספרי זיהוי לכל מהלך המבצע במחשב.
הגיחה שאליה ניר יצא הופיעה לפני שבוע מהיום, ותאריך החזרה שלו, יום לפני שהוא נחטף, לפני שלושה ימים.
"מה שקרה זה שניר חזר, הספיק לישון כמעט 4 שעות לפני שהיה צריך לקום לשמירה" אמיר אמר "מי שהיה אמור לשמור איתו היה תומר"
העפתי מבט וראיתי שתומר חזר מהיציאה שלו לפני חמישה ימים, מה שאומר שהיה עירני וממוקד לחלוטין ביום החטיפה.
"בימים האלו שאחרי הפיצול, כמו שאתם יודעים כל מערך השמירות השתנה, ואת כל אחת משני העמדות המרכזיות אמורים לאייש שני אנשים, ובשאר העמדות חייל אחד" אמיר אמר "ניר היה אמור להיות מוצב בעמדה A יחד עם תומר, בעוד שכל המשמרת אחד מפטרל והשני נח בעמדה"
"תוך כדי הפטרול?" עומר שאל ואמיר נד בראשו לשלילה.
"שעה לפני המשמרת תומר התקשר להודיע שהוא חולה ולא יגיע למשמרת" אמיר המשיך "כמו שאתם יודעים, אין דבר כזה לא להגיע לשמירה ובטח שלא אם אין אף אחד שמחליף אותך"
"אז איך זה קרה" שאלתי בלי באמת רצון לקבל תשובה.
"אני אסביר הכל"
"תן לי" איציק אמר והביט בשנינו "מאחר ואני הייתי המפקד הישיר שלהם בזמן האחרון, תומר פנה אלי בטענה שהוא לא מסוגל להגיע למשמרת, כמובן שבלי לבזבז זמן ביקשתי מהמשמרת הנוכחית להשאר שעה נוספת והזמנתי אליו את הרופא, שקבע גם כן שתומר לא במצב של לעלות לשמירה"
"מי החליף אותו?" שאלתי ואמיר ואיציק הסתכלו אחד על השני לפני שאיציק אמר "לא היה מחליף"
"מה?" עומר שאל "מה זאת אומרת? באיזה מצב זה קיים?"
"שניר שמע שתומר במצב גרוע, הוא אמר שהוא ישמור לבד ושהוא לא מוכן להקפיץ לשמירה שום חייל שכרגע ישן" איציק המשיך "חוץ מהמשמרת הנוכחית, היו רק חיילים שבדיוק נחתו או כאלה שהיו אמורים לצאת, מה שהגביל את האפשרויות למשמרות כפולות או להעיר חייל שבדיוק נכנס למיטה"
"והקשבתם לו?" עומר שאל בהלם.
"אני לא הייתי מוכן בשום אופן" אמיר אמר "התחלתי לבדוק מי זמין למשמרת ומי לא ובאיזה אופציות אפשר להשתמש, בדקנו גם אופציה של העברת עמדות אבל בעקבות המיעוט, העדפנו שניר יהיה במרכזית ולא יתעסק בפטרולים שכל טירון יכול לעשות"
"התנגדתי לניר בכל תוקף, אבל הזמן של המשמרת הגיע וניר הלך מבלי לחכות למחליף או לתשובה מאיתנו, והתחיל את השמירה לבד" איציק המשיך "ואני הסרתי דאגה מליבי כיוון שמהמידע שעלה מהגיחות שלנו ומהשקט שהתרחש בבסיס מאז הפיצוץ, הנחתי שאם כל השמירות עברו חלק עד כה אין סיבה שזאת לא תעבור שקט, לא חששתי שיש סיכון מהותי ואישרתי את זה לבסוף"
"ושוב, כמו שאתם יודעים.. כחלק מהתפקוד במרכזית יש בדיקת מצלמות פעם בשעה" אמיר אמר וחיכה להנהון של שנינו "כשניר סרק באחד מהפעמים, הוא ראה תנועה שהטרידה אותו, ומיד קרא לתגבור לעמדה".
"הפאק היה שהוא זה שיצא לרגלית במקום מי שבא לתגבור" אמיר אמר "הוא נטש עמדה לדקה ברגע שראה אותו באופק ויצא לראות במה מדובר, ונתקל במארב שמורכב חמישה בהם בעוד השניים מנסים לעשות את דרכם פנימה בצורה שונה"
"למען הסדר שלכם, במקרה והיה איתו מישהו נוסף בעמדה, הם היו יוצאים שניים לסריקה והאחד שהיה עולה לתצפית היה יודע להזהיר את ניר בזמן ולקרוא לתגבור בהתאם" אמיר אמר "ניר בחר ללכת על בטוח במקום לבזבז זמן על התצפית, ולפני שהיה לו זמן להגיב, הם פעלו ופתחו בקרב יריות"
"הוא נפצע?" עומר שאל ואיציק אמר "ממה שראו במצלמות, פגיעה של כדור ברגל לפני שחטפו אותו לרכב וברחו כולם תוך כדי יריות לכל עבר, כשהתחלנו להשיב אש בחזרה"
"עוד מישהו נפגע?" עומר שאל ואיציק נד בראשו לשלילה.
"תוך כמה זמן הגיע התגבור?" שאלתי אך עומר התפרץ לדבריי לפני שמישהו מהם הספיק לענות ואמר "מה זה משנה? הסיכוי היה אבוד ממילא כשנתתם לו לעמוד לבד במרכזית ואותו חייל היה שאנן מדי עד שהגיע לעמדה!"
"עומר-" "לא אני לא מוכן לשמוע" עומר קטע אותו ונעמד.
"אני זוכר שאני הייתי חולה עוד בטירונות! לא נתתם לי את האופציה אפילו לאחר לשמירה! ודניאל נאלץ לעשות את העבודה בשביל שנינו בזמן שאני ישנתי בעמדה!" הוא אמר והעצבים בערו מגופו "אז תסביר לי איך בתור מפקד גדוד נתת אישור לדבר כזה כשאתה יודע שניר לא כשיר במאה אחוז, ושהמצב לא טוב בכלל?"
"מילא תומר חולה" אמרתי בקול שקט יותר "אבל מכאן ועד למצוא מחליף יש תהום עמוקה אמיר, יכולת בקלות לארגן ציוות לניר, גם אם זה היה עולה בשעות שינה של מישהו.. הרי לזה אימנתם אותנו במשך שנה"
"אתם צודקים בהכל דניאל" איציק אמר "כל מילה"
"כגגע זה לא עוזר" אמרתי "יכולתם לדעת שזאת הטעות הכי גדולה בקריירה שלכם גם בלעדינו"
"הייתם צריכים לשלוח מישהו מבלי ליידע את ניר על התסבוכת שתומר יצר" עומר אמר ואני הנהנתי לאישור דבריו.
"אין ספק עומר"
"לא קראנו לכם לכאן כדי לדון באינספור הטעויות שעשינו במהלך הימים האלה" אמיר אמר "קראנו לכם מהסיבה הפשוטה שסיימתם מקום ראשון בכל הדירוגים, והסיכוי הכי טוב למצוא את ניר היא אתם"
"רגע רגע" עומר אמר והתיישב "אתה רוצה להגיד לי.. שאתם אפילו לא יודעים מי לקח אותו ולאן?"
"לצערנו, לא"
"אתם יודעחם מי החפרפרת?" עומר שאל.
"לא"
"אתם יודעים איזה מידע דלף? מתי?" שאלתי.
"לא ולא"
"הייתה דרישה לכופר?" עומר שאל.
"לא"
נאנחתי והתרוממתי הפעם אני, הולך הלוך חזור בסמוך לספות ומדחיק את שאר המלמולים שלהם לפינה אחרת בראשי ומתעלם מהקולות.
"הייתם צריכים לשמור עליו" מלמלתי והמלמולים השתתקו.
"אני יוד-" "לא אתה לא יודע!" אמרתי "כל מהות היחידה הזכת היא כל מב שאימנתם איתנו במשך כל הזמן הזה, וחלק מהדבר זה להיות אחד בשביל כולם, וכולם בשביל האחד, אבל כאן אני מבין שזאת סתם סטיגמה כי ניר היה האחד.. והוא נשאר לבד"
"דניאל" אמיר ניסה והניח יד על כתפי אך התנערתי ממנו.
"לא חשבתי שזה אומר שתשאירו חייל בשמירה לבד, ולא חשבתי שזה אומר שתתנהגו בשאננות כשמצב גם ככה לא טוב" אמרתי "זה כשל רציני"
"צודק, הייתה פה פשלה"
"הייתם צריכים לחשוב על זה מוקדם יותר" עומר אמר "אולי זה היה נמנע"
"להתעסק בעבר כרגע לא יעזור לנו" אמיר אמר "אני רוצה שתתאפסו על עצמכם ותנטבו את הכעס הזה למקום שממנו נוכל להחזיר את ניר הביתה"
נאנחתי בעצבים והעברתי יד על פניי בזמן שעומר שאל "מה התכנית?"
"בתור התחלה, כמו שלימדנו אותכם, נעבור על מה שהיה מא' עד ת' מבלי לפספס שום דבר" איציק אמר והוביל אותנו אל פינה בחדר שבהם היו ממוקממם כמה מביפ "נעלה על טעויות, ננסה לחפש רמזים על המידע שהודלף ומי החפרפרת"
"בו בזמן ננסה למצוא מי לקח את ניר ולאן העקבות שלהם הובילו" אמיר אמר "אני רוצה שבמקביל תעברו סדרת אימונים שיכינו אותכם במידת הצורך ליציאה לשטח"
"בסופו של דבר אני מצפה ממכם לתכנן תכנית פעולה שבראש ובראשונה תחזיר אותו חי הביתה" איציק אמר ולחץ על מקש שפתח את המחשב ובה הייתה תיקיה עם כמה סרטי ווידאו "אלו הסרטונים של המצלמות, ועל המחשבים האלה מחכים לכם כל שאר הפרטים ומה שמצאנו עד עכשיו"
"דניאל, המערכת שאתה שדרגת בקורס שלכם, תעזור לכם כאן הרבה" אמיר אמר "אני אביא לכם תגבורת של כמה מומחיי מודיעין שיעזרו לכם להתחקות אחר עקבות ודרכי פעולה שונים משלנו"
"אין צורך" עומר אמר ועיין בתיקיה שאמיר החזיק קודם לכן.
איציק חייך "קיוויתי שזה מה שתגידו, אנחנו כאן כמובן לכל צורך ועזרה, אבל אני מאמין שאת רוב המודיעין תוכלו לאסוף בעצמכם, יש לכם אישור בלתי מוגבל לכל דבר שאתם צריכים"
"מה שאתם רואים כאן בחדר הזה, בימים האחרונים עוסק רק בפעילות הזאת" אמיר אמר והחווה בידו על החדר "הצוות שכאן יהיה הצוות תחתכם במהלך הזמן הקרוב"
"מי המפקד?" עומר שאל ואיציק החווה עלינו "אתם"
"כמובן שלכל דבר צריך את האישור המיועד לכך ובשביל כאן אני ואיציק כאן, אנחנו נבלה כאן זמן בלתי מבוטל ונעזור בכל מה שנראה לנכון, אך כשאנחנו לא כאן, או שזה נוגע למודיעין שנוסף ממה שאתם מצאתם בחקירות" הוא אחר "אתם בראש"
"אתה לא חושב שכל העסק הזה קצת גדול עלינו?" שאלתי לאחר שהשקט מילא את החדר לכמה שניות.
"חד משמעית לא" אמיר ענה ואיציק הנהן לאישור.
"לא היינו קוראים לכם אם זה היה אחרת" הוא אמר "יש הרבה חיילים שיותר ותיקים ומנוסים ממכם"
הנהנתי בנחישות ועומר אמר "תודה, אנחנו מעריכים את זה"
"מתי אנחנו מתחילים?" שאלתי ואמיר אמר "מחר בבוקר"
"למה לא עכשיו?" עומר שאל ואני הבטתי החוצה ונוכחתי לדעת שכבר חושך.
"כי אתם צריכים להרגע ולעכל מה שקרה כאן" אמיר אמר "מאוחר היום להתחיל"
הנהנתי לאישור ואמרתי "מצטער על קודם, לא היינו צריכים לצעוק עליכם"
"הכל בסדר.. זה מובן" איציק אמר.
"מי עוד יודע?" עומר שאל.
"כרגע רק מי שנמצא כאן בחדר והדרג למעלה יודע שנחטף חייל" אמיר אמר "רק אתם ואנחנו יודעים מי זה"
"המחלקה?"
"אף אחד לא" כמיר אמר "למעט אותם חיילים שהיו בשמירה באותו יום מדובר, הם שוחררו הביתה לשבוע חופש, הם לא מקבלים מידע אבל בטוחים שהכל בשליטה"
"חשוב שתזכרו שבשלב זה אסור להוציא מידע לאף אחד בבסיס הזה" אמיר אמר "אני לא סומך על אף אחד למעט אתם, וזאת הסיבה שרק אתם יודעים"
"ואם אנחנו החפרפרת?" עומר שאל ואמיר הרים גבה "אז אני מוכן להפקיר את הבסיס שלי בידיכם"
"מחוץ לבסיס, מישהו יודע?"
"ההורים של ניר" איציק אמר.
"אין אישור להגיד לאף אחד מה אתם עושים כאן, ואם שואלים, תגידו שאתם עברתם את השלב האחרון של הטירונות וכרגע אתם בשלב מעבר ליחידת המבצעים" אמיר אמר ואני כיווצתי גבותיי בשאלה.
"לא אמרת להם?" איציק שאל ואמיר נד בראשו לשלילה.
איציק נאנח והלך למגירה הצמודה אליו, מוציא משם שני סיכות קטנות ויחד איתם דרגות.
"תסלחו לנו על הטקס המצוצמם.. ברכותיי" הוא אמר וענד לי ולעומר את הסיכות בצמוד לכיס החולצה "סיימתם טירונות, ועברתם באופן רשמי ליחידת מבצעים מיוחדים של היחידה הזאת"