החייל שלי

פרק 89

"ניתן לה להחליט בעצמה" רון אמר.
"להחליט בעצמי מה?" שאלתי.
"אם לתת לדניאל או.. לשני החברים שלך בפנים להפגע" הוא אמר "או להיות שלי ללילה, שבו אני מזיין לך את הצורה, וכמה פעמים שרק מתחשק לי".
עוד לפני שהספקתי להבין מה הוא אמר" האגרוף של דניאל חלף מעל הראש שלי ונתקע עמוק בלסת של רון, משמיע קול פיצוח לפני שהעיף את רון אחורה אל הרצפה.
**************************************
"דניאל!!" צעקתי כשהוא עקף אותי ובעט ברון פעם נוספת.
"מה קורה כא-" עומר התחיל להגיד אך מיד קלט את המצב ורץ להפריד בינהם, מזיז את דניאל אחורה ותופס אותו חזק.
"עוף מכאן".
"מה נראה לך שאתה עושה אחי?" עומר שאל את דניאל בזמן שזה הביט ברון במבט שהיה יכול להרוג אותו.
רון ניגב את הדם מאפו והתרומם לאט לאט, מגחך ומשאיר על פניו חיוך למרות שאני בטוחה שכאב לו.
"אז.. מה את אומרת בר?"
"בן זונה" דניאל מלמל אך עומר עצר אותו כשהיה שניה מלצאת שוב על רון.
"קח אותו מפה כבר!" צעקתי על עומר בדיוק ששחר הגיעה אל הדלת.
"שמעת אותה דניאל" עומר אמר וניסה לגרור את דניאל אחורה.
אך כמובן שדניאל התנגד ולא נתן לו לזוז.
הוא לא רצה לעזוב, וידעתי שאין סיכוי שילך.
"אני לא משאיר אותה פה לבד איתו" דניאל אמר ואגרף שוב את ידיו.
הוקל לי מעט כשראיתי שלפחות הוא לא מנסה להלחם בעומר.
"לך מפה!" צעקתי שוב והפניתי מבטי לרון "עכשיו אתה מרוצה?"
"אין לך מושג כמה".
"מה אתה רוצה ממני כבר?" שאלתי והייאוש התחיל לכרסם בגופי.
"את מה שרציתי כל הזמן ממך בר" הוא אמר והביט לרגע בעומר ודניאל "ואני אשיג את מה שאני רוצה, כי אני תמיד משיג".
"איך אתה חי עם עצמך?" שאלתי אותו במבט נגעל "טל עבדה כל כך קשה להשיג אותך וככה אתה גומל לה?"
"אם היית חברה, היית יודעת שאנחנו כבר לא ביחד".
"אתה זה שגרמת לנו לא להיות חברות רון" אמרתי וזקפתי אצבע "אתה האשם היחיד".
כהרף עין הוא תפס את מרפקי בידו וקירב אותי אליו לפני שסינן מבין שיניו "תגידי לחבר שלך שיתרחק עכשיו!"
סובבתי את ראשי ושלחתי לעומר מבט מתחנן, והוא החזיק את דניאל במקום בחזקה בזמן ששחר נעמדה לפניהם וניסתה לדבר לדניאל בהגיון.
"מהרגע הראשון, שבו החלטת שאת דלוקה עלי, את שלי בר" רון אמר "וטל או לא, אני לא חייב לך דין וחשבון".
"אני אוהבת את דניאל רון" סיננתי "אוהבת! משהו שאתה לא מבין ולא יודע" המשכתי לומר כשמבטי חודר לשלו "ואני לעולם! לא אבגוד ולא אפגע בו, כל עוד זה בשליטתי ותלוי בי".
"גם לפגוע באחד מהחברים שלך יהיה סיפוק מתאים".
"אתה לא תיגע בהם רון" אמרתי ושחררתי את ידי "אני מזהירה אותך".
"יש לך אולטימטום בר".
"אתה לא תציב לי עובדה שאני צריכה לאהוב ולשכב איתך רון" אמרתי "אהבה מבחורה לא משיגים באיומים".
"פה הטעות שלך נסיכה" הוא אמר וליטף את הלחי שלי עם גב ידו "אני לא רוצה שתאהבי אותי".
"אתה מגעיל".
"אני רוצה את התחת שלך כבר מאז כיתה י' בר" רון אמר ודניאל נהם מאחור ואמר "עוד מילה ואני נשבע לך רון, אני יורה לך בראש".
"תלך מפה" עומר אמר בקול מקפיא "הוא לא צוחק, ואני לא אצליח לעצור אותו הרבה זמן".
"את יודעת שאת לא תצליחי להתחמק בר" רון אמר "אל תנסי".
"למה רון? למה אתה כל כך רוצה לפגוע בי? מה עשיתי לך?"
"אני רוצה בסך הכל להחזיר לך כגמולך" הוא סינן מתוך שיניים חשוקות.
"אני רוצה לפגוע בך כמו שאת פגעת בי בר" הוא אמר "את שברת לי את הלב כשחשבת שלא ראיתי איך את מסתכלת על דניאל כל הזמן".
"הוא היה החבר הכי טוב שלי" אמרתי "והוא מה שאתה לעולם לא תהיה".
"אני לא רוצה להיות כמוהו" הוא אמר והישיר מבט לדניאל "רק לפגוע בו.. ומה שפוגע בך פוגע בו".
"בו? מה הוא עשה לך לעזאזל?" שאלתי בעצבים "אם זה בגללי אז פשוט תעזוב אותו ו-" "לא כל העולם סובב סביבך יפה שלי" הוא קטע את דבריי והחזיר מבט אלי "אבל בכל מקרה, זה מצב של שני ציפורים במכה".
"תעזוב אותי כבר" אמרתי והקול שלי נסדק.
התחיל להמאס לי מכל הסיפור הזה ומהנוכחות שלו בחיי.
"אני פוגע במי שפוגע בי בר" הוא אמר והעיף מבט אחורה שוב.
"מה הוא עשה לך?" שאלתי "הוא פגע בך כי אתה פגעת בי".
רון צחק וניער את ראשו לפני שאמר לדניאל "לא סיפרת לה?"
"לא סיפר לי מה?" שאלתי וכיווצתי את גבותיי.
"חשבתי שאין בינכם סודות בר" הוא אמר "שהכל מושלם, שהוא אוהב אותך ואת אותו".
"אין ביננו סודות" אמרתי, אבל הספק חלחל למחשבתי, אין?
"תעזוב את זה רון" דניאל סינן.
"למה? אתה לא רוצה שהיא תדע?"
לא רציתי לפקפק בדניאל, אבל רון הצליח לגרום לזה לקרות.
הבטתי בדניאל, ופלטתי אנחה כשהמבט המצטער שלו חדר לעייני בזמן שאמר "תשאיר אותה מחוץ לזה רון".
"מחוץ למה?"
"דניאל מפחד שתדעי מי הוא באמת" רון אמר "שתדעי מה יש לך בין הידיים ותברחי בריצה".
"אמרתי תעזוב רון" דניאל סינן בעצבים "היא הייתה מחוץ לשיט הזה כל הזמן, ושם היא תישאר".
"מחוץ למה?" שאלתי בייאוש והפניתי מבטי בין דניאל לעומר.
"אתה לא רוצה שהיא תדע איך הרסת לי ולאנה את החיים?" רון שאל "אתה לא רוצה שהיא תראה מי אתה באמת? שהיא תדע שהגבר שהיא טוענת שהיא אוהבת מסוגל לרצוח?" הוא המשיך ואז הביט בעייני "ולהרוס לעוד אנשים את החיים.. על הדרך".
שתקתי, לא יכולתי לענות.
דניאל? לרצוח? להרוס חיים? רון ואנה? מה קורה כאן?
כל כך הרבה שאלות רצו לי בראש ולאף אחת מהן לא הייתה אפילו התחלה של תשובה.
"הרבה חומר למחשבה אה בר?" רון שאל בחיוך ואז אמר "אני מקווה שעכשיו תביני שאת לא מחזיקה זהב בין הידיים, אלה בדיוק ההפך".
"אני בחיים לא יבוא אליך" אמרתי בהחלטיות והוא גיחך והעביר אצבע על הלחי שלי "אנחנו נראה".
הוא הסתובב והלך, כמובן שלא לפני שהעיף מבט אחורה לוודא שדניאל שמע אותו.
המגע שלו הורגש בגופי אחרי שניה.
האחיזה האיתנה אך הרועדת מעט של דניאל על זרועי, ומיד אחר כך החיבוק שלו שעטף כמעט את כולי.
"נמאס לי" אמרתי אל תוך חזהו של דניאל והוא נאנח ונישק את ראשי ומלמל "אני אהרוג אותו".
נשמתי את הריח שלו אלי והרגשתי כיצד הגוף שלי נרגע מעט מכל הדרמה.
"מה הלך כאן?" עומר שאל ודניאל נאנח וענה לו "זה רון".
"כן.. קצת קשה לפספס, מה זה אומר לי?"
"רון רון".
"אמ.. רון רון?" עומר שאל בהלם ודניאל הנהן.
"בן זונה, אני מצטער שעצרתי אותך" עומר אמר ואני הפניתי אליו מבט כעוס "הוא יכל להרוג אותו".
"והוא כמעט הרג אותך" עומר ענה "תהי בשקט".

כמה שעות מאוחר יותר, דניאל ואני סיימנו לראות את הסרט שצפינו בו לאחר שעומר ושחר הלכו.
"מה הוא רצה דניאל?" שאלתי כשאפילו הכתוביות נגמרו.
"מה?"
"רון".
דניאל נאנח ואני המתנתי לתשובה שלו, לא וויתרתי והמשכתי להביט בו.
המחשבות והשאלות לא עזבו אותי מאז שרון עזב, וגרמו לכך שבקושי הצלחתי להתרכז בסרט שראינו.
רציתי לדעת מה רון טוען שדניאל מסתיר.
ולמה דניאל הסתיר.
"אני לא רוצה לדבר על זה".
"דניאל" גנחתי בכעס "הבטחת שאתה לא מסתיר ממני כלום".
"אני נשבע לך שלא בגדתי בך עם אף אחת בר, לא נגעתי באף אחת מאז שאמרתי לך שאני אוהב אותך".
"אני יודעת דניאל" אמרתי "זה לא קשור לזה, אני רוצה לדעת מה אתה מסתיר".
"אני לא רוצה להכניס אותך לזה" הוא אמר ואחז בידי.
שחררתי את האחיזה והתרוממתי מהספה בכעס.
"מה? מה כבר כל כך גרוע שאתה לא מספר לי?"
"תעזבי את זה בר" דניאל אמר בקול מעט גבוה והתרומם גם הוא מהספה.
רטנתי בעצבים והנחתי את כוס המים שלי על השולחן, פונה לעבר המדרגות ורק רוצה לחפש קצת שקט.
אך האחיזה של דניאל במרפקי עצרה אותי.
הוא סובב אותי בחדות וגרם לחזה שלי להצמד לשלו "את לא מבינה שאני רוצה רק בטובתך?"
"אז תספר לי" סיננתי בכעס והרגשתי איך הגוף שלי בוגד בי כשהגיב ההפך ממה שהמוח שלי שידר.
הפטמות שלי הזדקרו, ודניאל פער עיניו כשהבין מה המגע שלו גורם לי.
"לא" הוא אמר ותפס את הגב שלי ביד השניה כשראה שאני רוצה לזוז.
"דניאל!" אמרתי וניסיתי לדחוף אותו מהחזה.
"את לא יכולה להגיב ככה ואז לצפות שאני ארגע" הוא אמר והצביע מטה אל איברו שהספיק להתקשח כבר.
ניסיתי בכל כוחי שלא להסמיק, ודניאל גיחך כשראה שלא עבד לי.
"זה לא מצחיק" אמרתי וזזתי ממנו "תספר לי".
"אני לא רוצה בר" דניאל אמר בתחינה "אני לא רוצה להכניס אותך לזה"
"אני רוצה לדעת" אמרתי "מה אתה כבר מסתיר דניאל? מה זה כבר יכול להיות?"
"תביני אותי בר" דניאל אמר "אני לא רוצה שתכנסי לזה".
"להכנס למה דניאל?"
"אני.. אוח" הוא פלט אנחה ואמר "תביני בבקשה שזה לטובתך".
"מה בדיוק לטובתי בזה שאתה מסתיר ממני משהו בעבר שלך?" שאלתי בקול גבוה.
"אתה יודע עלי הכל לעזאזל" אמרתי "אני החברה הכי טובה שלך ומסתבר שיש חלק מאוד גודל בעבר שלך שלא ידעתי".
"כי את לא צריכה לדעת".
"אני רוצה".
"ואני רוצה אותך איתי בר" הוא אמר והביט בעייני "ואם את תשמעי את זה, את כבר לא תישארי".

-------------------

וואי וואי וואי
במה אתן חושבות שמדובר? חושבים שהוא באמת רצח?
תמשיכו להשאר כאן, אתן עושות לי שמח על הלב עם כל התגובות שלכם וזה מגביר את המוטיבציה להמשיך! אוהבת❤