החייל שלי

פרק 9

משוכתב**

אך לפני שהספקתי לעשות חצי צעד, היד שלו תפסה בידי שוב וסובבה את כל גופי אליו, בדיוק ששפתיו התרסקו על שפתיי
*********************
הזמן נעצר
שכחתי מהכל! שכחתי מכל מה שהטריד אותי, שכחתי ממה שרציתי לעשות, שכחתי מה השם שלי בכלל
כל מה שהייתי מודעת אליו זה הידיים של דניאל שאחת אחזה במתניי והשני בלחי שלי, ואל השפתיים שלו שצמודות לשלי ברכות
הוא המשיך את הנשיקה, לא נתן לי אפשרות לקלוט מה הולך סביבי כשעבר עם השפתיים שלו ללחי שלי ואז לצוואר, משאיר אותי חסרת נשימה
ורק שהוא התנתק ממני והשאיר אותי צמאה למגע שלו, הבנתי שנפלתי קשות
הוא הצמיד את המצח שלי לשלו ונשם עמוקות לפני שאמר ״הייתי חייב״
הרמתי אליו את מבטי ״היית חייב?״ שאלתי באכזבה, לרגע חשבתי שיש לו גם רגשות
״הייתי חייב לעשות את זה לפני שמישהו אחר יבוא וישים עין על מי שאני אוהב״ הוא אמר ואני פתחתי את פי לענות לו, אבל אז נפל לי האסימון על מה שאמר ״מי שאני אוהב״
״א.. אתה.. מה?״ שאלתי לא מבינה
״אני אוהב אותך בר..״ הוא אמר ״אני מצטער שאני אומר לך את זה ב-״ ולא נתתי לו לסיים את המשפט כשהצמדתי שוב את השפתיים שלנו, נואשת להרגיש עוד את המגע שלו
״אלוהים״ מלמלתי כשהתנתקנו ״אני אוהבת אותך״
הוא חייך ונישק אותי שוב לפני שחיבק אותי חזק חזק ״עכשיו את יכולה ללכת להביא אוכל״ הוא אמר וזז ממני, נשכב על המיטה והפעיל את בובוספוג
שלחתי אליו מבט כעוס וגלגלתי את עיניי כשחייכתי ויצאתי מהחדר שלו למטה, מוצאת את גיא יושב ומדבר בטלפון ״בסדר אני יגיע״ ״כן כן״ ״אוקיי״ ״אני ידבר איתך״ ״אין בעיה״
נכנסתי למטבח לחפש משהו לאכול, אוספת מה דברים ועולה למעלה שוב כשאין לי מקום ביד
-נקודת מבט של דניאל-
״אז.. מתי התכוונת לספר לאח שלך על בחירת ליבך?״ גיא שאל לפתע כשנכנס לי לחדר ותפס אותי בוהה באוויר ומחייך
״מה?״ שאלתי
״השפתיים שלך נפוחות, והשפתיים של בר נפוחות, ושתיכם מחייגים כמו מפגרים״ הוא ענה ואני גלגלתי את עיניי
״אנחנו אפילו לא עשר דקות ביחד״ אמרתי
״ואתה תמיד הכחשת את זה״ הוא אמר מרוצה מעצמו על שידע
גלגלתי את עייני ובאתי לענות לו, אך בר שנכנסה בדלת קטעה את השיחה שלנו
היא הפילה את כל האוכל על המיטה והתיישבה
״רק תשתדלו לא להביא ילד לפני שאתם מתחתנים.. ועדיף אחרי הצבא דניאל״ גיא אמר ואני העפתי לו כרית שפגעה לו בול בפרצוף, לפני שהוא צחק ויצא מהחדר
בר גלגלה את העיניים שלה והשעינה את ראשה על הכתף שלי, נותנת לתנוחה הזאת משמעות אחרת פתאום
״איך הוא יודע?״ היא שאלה
״הוא תמיד ידע״ אמרתי ונישקתי את ראשה כשהיא פתחה חטיף והחלה לאכול
היא נאנחה ושתקה, ממשיכה לראות את הסרט בזמן שאני ממשיך רק להסתכל עליה
-נקודת מבט של בר-
הרמתי את המבט שלי לדניאל, תופסת אותו מסתכל עלי ״הסרט שם״ אמרתי והצבעתי על הטלוויזיה
״מי אמר שאני רוצה לראות אותו?״ הוא שאל ואני גלגלתי את עייני ״שלא תהיה לי קיטשי מדי.. אני יזרוק אותך״
״לא את לא״ הוא אמר וגיחך ״את אוהבת אותי״
״אוחח״ אמרתי והחבאתי את פניי בצוואר שלו ״אתה תתקע את המשפט הזה בכל דבר עכשיו?!״
״כן״ הוא אמר ונישק את המצח שלי
צחקקתי והצמדתי את המצח שלי יותר לשפתיים שלו, מתענגת על המגע הזה אפילו שהיה הכי קל בעולם
״אנחנו צריכים לדבר..״ הוא אמר ואני נאנחתי כשהבנתי את הכוונה שלו
התיישבתי על רגליו שכל רגל שלי מצד אחר שלו, והבטתי בפניו
״אני מקשיבה״ אמרתי והוא נאנח
״זוכרת לפני המון זמן אמרתי לך שאני רוצה להיות ביחידה?״ הוא שאל ואני הנהנתי
היחידה, זאת ה-יחידה המובחרת בחיל האוויר שבצבא שלנו
זאת יחידה עילית שבקושי אנשים יודעים על קיומה, והתפקיד של היחידה הזאת היא בעצם.. מן.. הראש של כל הצבא
זאת יחידה שהיא מתוך חיל האוויר ולכם רוב הפעילות שלהם באוויר, אך עם האוויר הם לומדים גם צניחות ואת התפקיד של החיל שמשרת על הקרקע
זאת היחידה המובחרת של הצבא, וכמו שהיא מובחרת כך היא גם מסוכנת
״לפני שבועיים הודיעו לי שעברתי את כל המיונים והמבחנים״ הוא אמר והלב שלי התחיל להריץ מעט ״והפגישה שהייתה לי לפני כמה ימים זה היה הראיון הסופי שמודיע לי סופית אם התקבלתי, ואם כן את כל הפרטים לגבי הטירונות והשירות שלי״
״מ.. מתי?״ שאלתי
הוא הביט בעייני כמה דקות לפני שאמר ״שבוע וקצת..״
״מה? אתה מתגייס עוד שבוע דניאל?״ שאלתי בעצבים מעט כשהעיניים שלי החלו להתרטב
פחדתי, מאוד פחדתי
רק עכשיו קיבלתי אותו באמת, אז עכשיו אני אצטרך לוותר עליו שוב?
״אני מצטער בר..״ הוא אמר ״לא תכננתי שזה יצא כזה רצף של אירועים״
״אבל זה יצא״ מלמלתי והסטתי את מבטי ממנו
הוא משך אותי לחיבוק ״אני יבוא הרבה הביתה.. אני לא יתן לך להישאר לבד״
״אתה לא תהיה פה! אתה נותן לי לאהוב אותך ואז עוזב אותי!״ אמרתי בצעקה  כשניסיתי להשתחרר מהחיבוק שלו ללא הצלחה, הוא היה חזק מדי
״אני לא בר! אנחנו נדבר כל יום ואני יבוא הרבה בסופי שבוע! יש לי טירונות של שנה וחצי בר..״ הוא אמר ואני משכתי באפי וניסיתי לעצור את הדמעות שלי כשנרגעתי והשענתי את ראשי על הכתף שלו
״אבל אני מפחדת״ אמרתי
״אל תפחדי.. אני יהיה בסדר.. זאת רק טירונות״ הוא אמר
״טוב״ מלמלתי והוא נאנח בהקלה
״טוב?״ הוא שאל ואני נאנחתי כשהוא ליטף את גבי ״טוב״
-
״אני יראה אותך אחר כך״ דניאל אמר כשכבר הגענו לבית שלי מאוחר יותר
הנהנתי ונצמדתי אליו עוד שהוא חיבק אותי והצמיד את שפתיו למצח שלי
הפשלתי את ידי מתוך השרוולים הענקיים של הסוודר שלו וכרכתי אותם סביב הצוואר שלו
״אני אוהב אותך..״ הוא מלמל והצמיד את השפתיים שלנו
״אני ידעתי! אמרתי לליסה! זה היה צריך לקרות מתישהו!״ הקול המתרגש-מדי של אמא שלי קטע אותנו וגרם לנו להתנתק במהירות כששנינו נבוכים
״היי״ דניאל מלמל וגירד את העורף שלו כשהחזיר מבטו אלי ״אני ידבר איתך״ הוא מלמל ונישק את הלחי שלי לפני שנופף לאמא של והסתובב ללכת
הבטתי בו עוד כמה שניות בחיוך לפני שהתעוררתי ונכנסתי הביתה, מתעלמת מהמבט החוקר והמרוצה של אמא שלי
״למה את לא מספרת דברים כאלה לאמא שלך?״ היא שאלה בחיוך מנצח
״אמא״ רטנתי ״אנחנו ביחד מהיום!״ אמרתי
״אבל את מאוהבת בו הרבה לפני היום״ היא אמרה כיודעת
גלגלתי עיניים, מה נסגר עם כולם? עד כדי כל זה היה ברור שנהיה ביחד? או שאנחנו מאוהבים אחד בשני?
״בכל מקרה.. אני מצטערת קצת להרוס לך את האושר אבל אני ואבא צריכים לדבר איתך״ היא אמרה בדיוק ברגע שאבא שלי נכנס למטבח והתיישב בשולחן לאחר שהניח נשיקה על ראשי
הפניתי אליהם מבט שואל כשהם החליפו בינהם מבטים
אבא שלי נאנח ואמר ״הציעו לנו עבודה בחול.. זאת אומרת שאנחנו צריכים לטוס לשם כי זה בלתי אפשרי לתמרן בינהם״
״מ.. מה?״ שאלתי
אמא שלי נשמה עמוק ואמרה ״אנחנו נוסעים.. עוד כמה ימים.. עוברים לחול בגלל שהעבודה לא מאפשר לנו אחרת״

-------------------------------------------

בנות..
הנה הפרק החדש.. אהבתם?
מה נראה לכם שקרה?
רוצות המשך??
❤️